מגילת אסתר LE LIVRE D ESTHER traduction par les membres du rabbinat français sous la direction de Zadoc Kahn www.viejuive votre communauté sur le web.com
ה נ ח למ שּ ח א שּׂ י ג י קּ ף לפני קריאת המגילה: בּ רוּ א תּ ה ד' א ינוּ מל ה עוֹל ם, א שׁ ר דּ שׁ נוּ בּ מצ בּ רוּ א תּ ה ד' א ינוּ מל ה עוֹל ם, שׁ עשׂ בּ רוּ א תּ ה ד' א ינוּ מל ה עוֹל ם, שׁ ה חי נוּ ו מ יּ ה נ סּ ים לא בוֹת ינוּ מ בּיּ נוּ ו הגּ עי Avant la lecture : וֹת יו ו וּ צ נוּ על מ א מג לּ ה. ים ה ה ם בּזּ נוּ לזּ מ ן הזּ ה. מ ן הזּ ה. א תי לי ים ה א וּמ רוֹשׁ המּל מה דּוּ ו עד כּוּשׁ שׁ בע ו עשׂ י בּ ימ י א ח רוֹשׁ הוּא א ח וי רוֹשׁ ע ל כּ סּ א מ ל כוּתוֹ א שׁ ר בּ שׁוּשן הבּ י ה: מ ינ ה: מ בּיּ ים ה ה ם כּ שׁב ת המּל אח ת שׁ לוֹשׁ ל מ כוֹ ע שׂ ה מ תּ שׁ ה ל כ שׂ יו ב עו יו ח יל פּ ס וּמ י הפּ מ תּ ים ו שׂ י בּשׁ י ר תּפ א ת גּ דוּלּ תוֹ י מ ים מּה ינוֹת ל פנ יו: בּ ה א תוֹ א ת עשׁ ר כּ בוֹד מ ל כוּתוֹ ו את א ים בּ ים שׁ מוֹנ ים וּמ א ת יוֹם: וּב מ לוֹאת מ היּ ים ה אלּ ה ע שׂ ה המּל ל כ ע ה ם הנּ מצ ר גּ נּ ת בּ ן המּל : חוּר בּ שׁוּשׁן הבּ י ה ל מגּ דוֹל ו עד ט ן מ תּ שׁ ה ע שׁ ב ת י מ ים בּחצ י בוּץ ו א גּ מ ן ע ל גּ ל י כ ס ף ו ע מּוּ י שׁ שׁ מ טּוֹת ז ה ב ו כס כּ פּס וּת כל ת א חוּז בּ חב ת: וה קוֹת בּ כ י ז ה ב ו כל ים מ כּל ים שׁוֹנ ים ו י ין שׁ ו ר וס על צ פת בּהט ושׁ יּ ת ה כדּ ת א ין א נ ס כּי כ ן י סּד המּל ע ל כּ ל ב בּ יתוֹ כוּת ב כּ יד המּל : וה א ו ישׁ: גּ ם תּ ושׁ י המּל כּ ה ע ת שׂ ה מ תּ שׁ ה נ שׁ ים בּ ית המּל כוּת ל ע שׂוֹת כּ צוֹן שׁי א ן א מ ר ל מ הוּמ ן בּ זּ תא רוֹשׁ: בּיּוֹם השּב יע י כּ טוֹב ל ל מּ ב ה בּיּ ר ל מּל אח ת ים א ת פּנ י המּל ת א ז ת ר ו כ כּס ע שׁ ב ת הסּ יס ים המשׁ ח בוֹנ א בּ ג ת א ואב תּ י המּל כּ ה ל פנ י המּל בּכ ת ר מ ל כוּת ל ה אוֹת מּע ה ים שׁ רוֹשׁ: ל הב יא א ת ו הּ כּ י טוֹבת מ א ה ה יא: א מ ותּ ן המּל כּ ה תּ ושׁ י ל בוֹא בּ בר המּל יפ ים את וה ד מ וח תוֹ בּ ע ה בוֹ: ויּ אמ ר המּל ל חכ מ ים י עי ר בּ יד הסּ יס ים ו יּ צ ף המּל מא ב אל יו כּ שׁנ א שׁ ת ר א א ת מ תּ ע ה ים כּ י כ ן דּ בר המּל ל פנ י כּ ל י ע י דּ ת ו ין: וה 1 Ce fut au temps d Assuérus, de ce même Assuérus qui régnait, de l Inde à l Éthiopie, sur cent vingt-sept provinces. 2 En ce temps-là, le roi Assuérus étant établi sur son trône royal, dans Suse la capitale, 3 il donna, dans la troisième année de son règne, un festin à l ensemble de ses grands et de ses serviteurs, à l armée de Perse et de Médie, aux satrapes et aux gouverneurs des provinces [réunis] en sa présence, 4 étalant la richesse de son faste royal et la rare magnificence de sa grandeur - cela pendant une longue durée de cent quatre-vingts jours. 5 Lorsque ces jours furent révolus, le roi donna à toute la population présente à Suse, la capitale, aux grands comme aux petits, un festin de sept jours dans les dépendances du parc du palais royal. 6 Ce n étaient que tentures blanches, vertes, et bleu de ciel, fixées par des cordons de byssus et de pourpre sur des cylindres d argent et des colonnes de marbre ; des divans d or et d argent sur des mosaïques de porphyre, de marbre blanc, de nacre et de marbre noir. 7 Les boissons étaient offertes dans des vases d or, qui présentaient une grande variété ; et le vin royal était abondant, digne de la munificence du roi. 8 On buvait à volonté, sans aucune contrainte ; car le roi avait recommandé à tous les officiers de sa maison de se conformer au désir de chacun. 9 La reine Vasthi donna, de son côté, un festin aux femmes dans le palais royal appartenant au roi Assuérus. 10 Le septième jour, comme le cœur du roi était mis en liesse par le vin, il ordonna à Mehouman, Bizzeta, Harbona, Bigta, Abagta, Zêtar et Carcas (les sept eunuques qui étaient de service auprès du roi Assuérus), 11 d amener devant le roi la reine Vasthi, ceinte de la couronne royale, dans le but de faire voir sa beauté au peuple et aux grands ; car elle était remarquablement belle. 12 Mais la reine Vasthi refusa de se présenter, suivant l ordre du roi transmis par les eunuques. Le roi en fut très irrité, et sa colère s enflamma. 13 Puis le roi, s adressant aux sages, initiés à la connaissance des temps 1 car c est ainsi que les affaires du roi étaient portées devant ceux qui connaissent la loi et le droit ; 14 et 1. C est-à-dire aux astrologues, aux mages
ח א ח א מּ לה ם א מּ נּ מ שּׂ ר חא שׁ ל י ס א ת קּ ה נּ ב ב הי הי מוּ מוּ הי ת שׁ ישׁ מ ס מ סנ א מ מוּכ ן ע שׁ ב ת שׂ י פּ ס וּמ י א י פּ נ י המּל ה שׁיּ ב ים אשׁ נ ה ת ה א מ א ת מ ר המּל לּ ע שׂוֹת בּמּל כּ ה תּ ושׁ י ע ל א שׁ ר א עשׂ למּבּ כוּת: כּ ת מה ים א על ל מּ ה שׁ רוֹשׁ בּ י ד הסּ יס ים: ו יּ אמ ר מ ומ כ ן [מ מוּכ ן] ל פנ י המּל וה ים לע ו כּ מּע ה ים א שׁ ר בּ כ מ ינוֹת ל מּה ל בדּוֹ ע ת ו ה תּ ושׁ י ה מּל כּ ה כּ י ע ל כּ השּׂ א למּ בר ה כּ ה ע ל כּ הנּ שׁ ים ל הב זוֹת בּע ן בּ ע ינ ן מ בּ א ם שׁ רוֹשׁ: כּ י יצ שׁח א רוֹשׁ א מ ר ל ב ה יא א תּ ת ו י ה מּל כּ ה ל פנ יו ו א א ב ה: ו ה יּוֹם ה זּ ה תּ אמ נ ה ר שׁ מ עוּ א ת דּב ר המּל כּ ה ל כ ל שׂ י ל מּה וּכ י בּזּ יוֹן ו צ ף: שׂ רוֹת פּ ס י אשׁ א בר מל כוּת מ לּ פנ יו ו יכּ ת ב בּ ת י פ ס י ו א עי בוֹר על ל מּ ה טוֹב יצ רוֹשׁ וּמ ל כוּת הּ י תּ ן המּל ל עוּת הּ הטּוֹב ה ר א ת בוֹא תּ ושׁ י ל פנ י המּל אח ש ע י ה בּ כ מל כוּתוֹ כּ י בּ ה ה יא ו כ הנּ שׁ ים י תּ נוּ ה: ו נ מ שׁ ע פּ תג ם המּל אשׁ שּׂ ים ויּ ע שׂ המּל כּ בר ר בּ ע ינ י המּל וה י ר ל ל ע ב ן ל מגּ דוֹל ו עד ט ן: ו טי יּ ב הדּב ח ס פ ים אל כּ מ ינוֹת ל מּה אל מ ינ ה וּמ ינ ה ב ת כּ כ הּ ו אל ע ם ו עם ממוּכ ן: ויּשׁ כּ לשׁוֹנוֹ ל ה יוֹת כּ ל א ישׁ שׂ ר בּ ב יתוֹ וּמ בּ ר כּ ל שׁוֹן ע מּוֹ: ר הדּב ים לּ א ה ה כּ שׁ מ ח ת המּל אח רוֹשׁ ז כר א ת ו תּ י ו א ת א שׁר עשׂ ה ת א ו ת א שׁר נ ג ז ר ע ל הי : ויּ אמ רוּ נ ע ל מּ י ה משׁ ת יו י ב שׁוּ ל מּל נ ע רוֹת בּ תוּלוֹת טוֹבוֹת מ א ה: ו יפ ד ל מּה פּ י ים בּכ מ ינוֹת מל כוּתוֹ ו י בּ צוּ א ת כּ נ ע ה ב תוּל ה טוֹבת מ א ה א ל שׁוּשׁן הבּ י ה א ל בּ ית הנּ שׁ ים א ל יד ה ג א ס יס ל מּה מ שׁ ר הנּ שׁ ים ו נ תוֹן תּ מ רוּ יה ן: ו הנּ ע ה אשׁ ר תּ יט ב בּ ע ינ י המּל מ תּ תּח ת י תּ ושׁ ויּ יט ב הדּב ר בּ ע ינ י המּל עיּו שׂ כּ ן: א ישׁ י הוּ י ה י ה בּ שׁוּשן הבּ י ה וּשׁ מוֹ מ דּכ י בּ ן א י יר ע מ בּ ן שׁ י בּ ן ישׁ א ישׁ י מ ינ י: א שׁ ר ה ג ל ה מ ירוּשׁ ל י ם ע ם הגּ ה א שׁ ר ה ג ל תה עם י כנ י ה מ ל הוּ ה א שׁ ר ה ג ל ה נ בוּכ נ אצּר מ ל בּב ל: ויה י א מ ן א ת ה סּ ה ה אי תּ ר בּת דּ דוֹ כּ י א ין ל הּ א ב ו א ם ו הנּ ע ה יפ א תּ ר ו טוֹבת מ א ה וּב מוֹת א ב יה מּ א ו הּ ל ח הּ מ דּכ י לוֹ ל בת: ויה י בּ השּ מ ע דּ בר ל מּ ה ו תוֹ וּבה ץ נ ע רוֹת בּוֹת אל שׁוּשן הבּ י ה א ל יד ה ג י ותּלּ ח אס תּ ר א ל בּ ית המּל אל יד ה ג י שׁ מ ר הנּ שׁ ים: תּ ו יט ב הנּ ע ה ע ב ינ יו ותּשּׂ א ח ס ד ל פנ יו ויב ל א מ ת תּ רוּ יה ת א ו מ נוֹת ה ל ת ת ל הּ א ו ת שׁ בע הנּ ע רוֹת ה א יוֹת ל תת ל הּ מ בּ ית המּל וי ש ה ת א ו נע רוֹת יה ל טוֹב בּ תי ceux qui l approchaient de plus près, c étaient Carchena, Châtar, Admata, Tarchich, Mérés, Marsena, Memoukhan, les sept seigneurs qui avaient accès auprès de la personne du roi et tenaient le premier rang dans le royaume 15 le roi demanda quel traitement méritait, d après la loi, la reine Vasthi, pour avoir désobéi à l ordre du roi Assuérus, communiqué par les eunuques. 16 Alors Memoukhan s exprima ainsi devant le roi et les seigneurs : «Ce n est pas seulement envers le roi que la reine Vasthi s est rendue coupable, mais encore contre tous les grands et contre toutes les nations qui peuplent les provinces du roi Assuérus ; 17 car l incident de la reine, venant à la connaissance de toutes les femmes, aura pour effet de déconsidérer leurs maris à leurs yeux, puisqu on dira : «Le roi Assuérus avait donné ordre d amener la reine Vasthi en sa présence, et elle n est pas venue!» 18 Et aujourd hui même, les grandes dames de Perse et de Médie, qui ont appris l incident de la reine, en parleront à tous les dignitaires du roi, et de là naîtront force avanies et querelles irritantes. 19 Si donc tel est le bon plaisir du roi, qu un rescrit royal, émané de lui et consigné dans les lois de Perse et de Médie, de façon à ne pouvoir être rapporté, dispose que Vasthi ne paraîtra plus devant le roi Assuérus, et que sa dignité royale sera conférée par le roi à une autre femme valant mieux qu elle. 20 L ordonnance que rendra le roi sera connue dans tout son royaume, qui est si vaste, et alors toutes les femmes témoigneront du respect à leurs maris, du plus grand au plus petit.» 21 Cet avis parut excellent aux yeux du roi et des seigneurs, et le roi agit conformément aux paroles de Memoukhan. 22 Il expédia des lettres dans toutes les provinces royales, dans chaque province selon son système d écriture et dans chaque peuplade selon son idiome, [pour ordonner] que tout homme serait maître dans sa maison et s exprimerait dans la langue de sa nation. 2 Après ces événements, quand la colère du roi Assuérus fut tombée, il se souvint de Vasthi, de ce qu elle avait fait et de la sentence prononcée contre elle. 2 AIors les courtisans du roi, attachés à son service, dirent : «Qu on recherche pour le roi des jeunes filles vierges, belles de visage, 3 et que le roi institue des fonctionnaires dans toutes les provinces de son royaume, chargés de rassembler toutes les jeunes filles vierges, d un bel extérieur, à Suse, la capitale, dans le palais des femmes, sous la direction de Hêghé, eunuque du roi, gardien des femmes pour que celui-ci leur fournisse les apprêts de leur toilette ; 4 et la jeune fille qui plaira le plus au roi, qu elle devienne reine à la place de Vasthi!» La chose fut approuvée par le roi, et il en décida ainsi. 5 Or, à Suse, la capitale, vivait un homme originaire de Judée, portant le nom de Mardochée, fils de Yaïr, fils de Séméi, fils de Kich, de la tribu de Benjamin. 6 Il avait été déporté de Jérusalem avec les captifs emmenés de Jérusalem en même temps que Ieconia, roi de Juda, par Nabuchodonozor, roi de Babylone. 7 Il était le tuteur de Hadassa 2, c est-à-dire d Esther, fille de son oncle, qui n avait plus ni père ni mère cette jeune-fille était belle de taille et belle de visage. A la mort de son père et de sa mère, Mardochée l avait adoptée comme sa fille. 8 Lors donc que furent publiés l ordre du roi et son édit et qu on réunit nombre de jeunes filles à Suse, la capitale, sous la direction de Hêgaï, Esther fut, elle aussi, emmenée au 2. Myrte, en hébreu.
ב דּ בע גּת שּ לּ ג ת א שׂמ גּמ ס ב קּ קּ חא ו ר ר ו א ה ר ר ו ה י palais du roi et confiée à la direction de Hêgaï, gardien des femmes. 9 La jeune fille lui plut beaucoup et gagna ses bonnes grâces ; aussi s empressa-t-il de lui procurer les objets nécessaires à sa toilette et à son entretien, ainsi, que les sept suivantes que devait lui fournir la maison du roi, et il lui témoigna, à elle et à ses suivantes, une faveur exceptionnelle dans le harem. 10 Esther n avait fait connaître ni son peuple, ni son origine, Mardochée lui ayant recommandé de n en rien faire. 11 Et chaque jour Mardochée arpentait les abords de la cour du harem, pour s informer du bien-être d Esther et de ce qui advenait d elle. 12 Or, quand arrivait le tour d une des jeunes filles de se présenter devant le roi Assuérus, après le délai réglementaire assigné aux femmes, c est-à-dire après douze mois révolus, car ce temps était pris par les soins de leur toilette, dont six mois pour l emploi de l huile de myrrhe et six mois pour l emploi des aromates et des essences à l usage des femmes 13 alors la jeune fille se rendait auprès du roi, et tout ce qu elle demandait à emporter avec elle du harem dans la maison du roi lui était accordé. 14 Le soir elle venait et le matin elle rentrait dans un autre harem, confié à la surveillance de Chaachgaz, eunuque du roi, gardien des concubines. Elle ne retournait plus chez le roi, à moins que celui-ci ne voulût d elle, auquel cas elle était mandée nominativement 15 Lorsque le tour d Esther, fille d Abihaïl, oncle de Mardochée, lequel l avait adoptée comme sa fille, fut venu de paraître devant le roi, elle ne demanda rien en dehors de ce que proposait Hêgaï, eunuque du roi, gardien des femmes ; et Esther s attira les sympathies de tous ceux qui la voyaient. 16 Esther fut donc conduite au roi Assuérus, dans son palais royal, le dixième mois, qui est le mois de Tébêt, la septième année de son règne. 17 Le roi se prit d affection pour Esther plus que pour toutes les autres femmes; mieux que toutes les jeunes filles elle gagna ses bonnes grâces et sa bienveillance. Il posa la couronne royale sur sa tête et la proclama reine à la place de Vasthi. 18 Puis le roi donna un grand festin à tous ses grands et officiers, festin en l honneur d Esther; il accorda des allégements 3 aux provinces et distribua des cadeaux, dignes de la munificence royale. 19 Lors du second rassemblement des jeunes filles, Mardochée était assis à la Porte du roi 4. 20 Esther ne révéla ni son peuple ni son origine, comme le lui avait recommandé Mardochée, Esther se conformant aux instructions de Mardochée, tout comme si elle était encore sous sa tutelle. 21 À cette époque, alors que Mardochée se tenait à la Porte du roi, Bigtân et Térech, deux des eunuques du roi, préposés à la garde du seuil, conçurent un violent ressentiment et cherchèrent à attenter à la vie du roi Assuérus. 22 Mardochée eut connaissance du complot et en informa la reine Esther, qui en fit part au roi au nom de Mardochée. 23 Une enquête fut ouverte, qui confirma la chose ; les deux [coupables] furent pendus à une potence, et le fait fut consigné dans le livre des annales, en présence du roi. 3 A la suite de ces événements, le roi Assuérus éleva Aman, fils de Hamedata, l Agaghite 5, en l appelant à la plus haute dignité, et lui attribua un siège au-dessus de tous les seigneurs attachés à sa personne. 2 Tous les serviteurs du roi, admis à la Cour royale, s agenouillaient et se prosternaient devant Aman, car tel était l ordre donné par le roi en son honneur; mais ג הנּ שׁ ים: א הגּ י ה א תּ ס ר א מּ ת ע הּ ו א ת מוֹל תּ הּ כּ י מ דּכ י צ וּ ה ע ל הי אשׁ ר א יד: וּב כ יוֹם ו יוֹם מ דּכ י מ תה ל פנ י ח צר בּ תי הנּ שׁ ים ל ע ת א ת שׁ לוֹם א ר תּ ס וּמ ש ע ה יּ ה בּ הּ: וּב הגּ עי תּ ר נ ע ה ונ ע ה ל בוֹא א ל מּ ל ה אח רוֹשׁ מ קּ ץ ה יוֹת ל הּ כּ ת הנּ שׁ ים שׁ נ ים ע שׂ ר ח שׁ כּ י כּ ן י מ אוּ י מ י מ רוּ יה ן שׁ שּׁ ה ח שׁ ים מ בּ שׁ ן המּר ושׁ ה ח שׁ ים בּבּשׂ מ ים מ וּב ת רוּ י הנּ שׁ ים: וּב ז ה הנּ ע ה א בּ ה א ל מּ ל ה א ת כּ ל ר תּ אמ ר י נּ ת ן ל הּ ל בוֹא ע מּ הּ מ בּ ית הנּ שׁ ים ע ד בּ ית המּל : ע בּ ב ה יא ב אה וּבבּ ר ה יא שׁ ב ה א ל בּ ית הנּ שׁ ים שׁ נ י א ל יד שעשׁ ז ס יס ל מּה מ שׁ ר הפּ יל ג שׁ ים א ת בוֹא עוֹד א ל מּ ל ה כּ י א ם חפ ץ בּ הּ המּל ונ א ה ב שׁ ם: וּב הגּ עי תּר אס ר תּ בּת אב יחי ל דּ ד מ דּכ י א שׁ ר ל ח לוֹ ל בת ל בוֹא א ל מּ ל ה א ב שׁ ה דּ ב ר כּ י א ם אשׁ ר י אמ ר ה ג י ל מּ ס יס ה מ שׁ ר הנּ שׁ ים ותּה י א תּ ס ר נ ש את ח ן בּ ע ינ י כּ ל א יה : לּ תּו ח אס תּ ר א ל מּ ל ה אח רוֹשׁ א ל בּ ית מ ל כוּתוֹ בּח שׁ ש ע ה י י הוּא ח שׁ טב ת בּ שׁנ ת שׁב ע ל מל כוּתוֹ: ה א ויּ ב המּל את אס תּ ר מ כּ הנּ שׁ ים ותּשּׂ ח ן וח ד ל פנ יו מ כּ הבּ תוּ ת ויּש ם כּ תר מל כוּת בּ אשׁ הּ ו ל מ יּ כי ה חתּ ת תּ ושׁ י: שׂע ויּ ל מּה משׁ תּ ה ג דוֹל ל כ שׂ יו ב עו יו א ת מ תּ שׁ ה א תּ ס ר והנ ח ה ל מּ ינוֹת עשׂ ה ן תּ וי א ת כּ יד המּל : וּבה ץ בּ תוּלוֹת שׁ נ ית וּמ דּכ י ישׁ ב רע בּ ש ל מּ ה : א ין א ר תּ ס ת מוֹל תּ הּ ו את מּ ע הּ כּאשׁ ר צ וּ ה ע ל הי מ דּכ י ו את מ א מ ר מ דּכ י א תּ ס ר ע שׂה כּ ר ה ת י ה נ מ ב א ה א תּוֹ: מ בּיּ ים ה ה ם וּמ דּכ י ישׁ ב רע בּ ש ל מּ ה צ ף בּ ג ת ן ו ת שׁ שׁנ י ס יס י המּל משּׁ מ י הסּ ף ויב שׁוּ ל שׁ ח י ד בּמּל אח רשׁ: ויּוּ ע ב דּה ל מ דּכ י ויּגּ ד ל אס תּ ר המּל כּ ה ותּ אמ ר א תּ ס ר ל מּל בּשׁ ם מ דּכ י: ויב שׁ הדּב ויּ צ מּ א תּ ויּ לוּ שׁ נ הי ם ע ל ע ץ ויּכּ ת ב בּ ספ ר דּ ב י היּ מ ים ל פנ י המּל : ר הדּב ים לּ א ה ה גּ דּ ל המּל אח רוֹשׁ א מ ת ה ן מּ בּ ן ה ת א ה אג ג י וינ א שּׂ הוּ ויּ ש ם א ת כּס אוֹ מ ע ל כּ ל השּׂ ים אשׁ ר א תּוֹ: ו כ עב י ל מּה אשׁ בּשׁ ע ר המּל כּ ע ים וּמ חתּ שׁ ים ל מ ה ן כּ י כ ן צ וּה לוֹ המּל וּמ דּכ י א י כ ע ו א ישׁ חתּ ה: ויּ אמ רוּ י ל מּה אשׁ בּש ע ר המּל ל מ דּכ י מ דּוּע תּא ה עוֹב ר א ת מ צ ת המּל : וי מ א בּ ם מ א [כּ ם] אל יו יוֹם ו יוֹם ו א מ שׁ ע א ל הי ם ויּגּ ידוּ ל מ ה ן ל אוֹת הי מע דוּ י מ דּכ י כּ י הגּ יד ל ה ם א שׁר הוּא י הוּ י: ו יּ א מ ה ן כּ י א ין מ דּכ י כּ ע וּמשׁ חתּ 3. D impôts. 4. Ce verset n offre pas de sens satisfaisant. 5. Descendant du roi Agag ; voir I Samuel, XV.
י ח א ל א ס קּ ת א שׂ ע ב א ה ר ג ל א ל גּ ת א וּ ל א גּ ג ד ר י ד לוֹ ו ל מּ יּ א ה מ ן ח מ ה: ויּב ז בּ ע ינ יו ל שׁ ח י ד בּ מ דּכ י ל בדּוֹ כּ י הגּ ידוּ לוֹ א ת ע ם מ דּכ ו ב י קּ שׁ ה מ ן ל מ ה יד א ת כּ יּ ה הוּ ים א שׁ ר בּ כ מל כוּת א ו ח רוֹשׁ ע ם מ כ דּ י: בּ ח שׁ ה אשׁוֹן הוּא ח שׁ נ סי ן בּ שׁנ ת שׁ תּ ים ע שׂ ה ל מּל שׁח א רוֹשׁ ה פּ יל פּוּר הוּא הגּוֹ ל ל פנ י ה מ ן מ יּוֹם ל יוֹם וּמ ח שׁ ל ח שׁ שׁנ םי עשׂ ר הוּא ח שׁ א ר: ויּ אמ ר ה מ ן ל מּל שׁ רוֹשׁ י שׁ נוֹ ע ם אח ד מ פזּ ר וּמ פ ד בּ ין מּ ה ע ים בּ כ ל מ ינוֹת מל כוּת ו ת יה ם שׁ נוֹת מ כּ ע ם ו את ת דּ י המּל א ינ ם ע ש ים ו ל מּל א ין שׁוֹ ה ל הנּ חי ם: א ם על ל מּ ה טוֹב ת י כּ ב ל אבּ ם ש עו ת אל פ ים כּ כּר כּס ף א שׁ קוֹל ע ל י י עש י המּ אכ ה ל הב אי גּ נ ז י המּל : ויּ ר המּל את טבּ ע תּוֹ מ ע ל י דוֹ נ תּ ויּ הּ ל מ ה ן מּ בּ ן ה ת א ה אג ג י צ ר היּ הוּ ים: ויּ אמ ר המּל ל מ ה ן הכּס ף נ תוּן ל וה ע ם לע שׂוֹת בּוֹ כּטּוֹב בּ ע ינ י : ויּ אוּ ספ י ל מּה בּח שׁ ה אשׁוֹן בּשׁ לוֹשׁ ה ע שׂ ר יוֹם בּוֹ ויּכּ ת ב כּ כ אשׁ צ וּ מ ה ן א ל א ח דּ פּנ ל מּ י ה ל א ו הפּ חוֹת א שׁ ר ע ל מ ינ ה וּמ ינ ה ו אל שׂ י ע ם ו עם מ ינ ה וּמ ינ ה כּ ב ת כ הּ ו ע ם ו ע ם כּ ל שׁוֹנוֹ בּ שׁ ם המּל אח רשׁ נ תּ כ ב ו נ תּ ח ם בּ תעבּ ט ל מּה : ונ שׁ לוֹח ספ ים י בּ ד ה צ ים א ל כּ מ ינוֹת ל מּה ל ה מ יד לה ג וּל אבּ כּ היּ הוּ ים מ נּ ע ר ו עד ז ן ט ף ו נ שׁ ים בּ יוֹם א ח ד בּ שׁ לוֹשׁ ה ע שׂ ר ל ח שׁ שׁנ םי ר הוּא ח שׁ א ר וּשׁ ל ם ל בוֹז: פּתשׁ ן ת הכּ ב ל הנּ ת ן דּ ת בּ כ מ ינ ה וּמ ינ ה גּ לוּי ל כ מּע ה ים ל ה יוֹת ע ת ים ליּוֹם הזּ ה: ה צ ים י צ אוּ חוּפ ים בּ בר המּל וה ת דּ נ תּנ ה בּ שׁוּשן הבּ י ה ל מּ ו ה וה מ ן י שׁ בוּ ל שׁ תּוֹת ע ו ה יר שׁוּשׁ ן נ בוֹכ ה: וּמ דּכ י י ע את כּ אשׁ ר נ עשׂ ה ויּ ע מ דּכ י א ת בּג יו ויּ בּשׁ ש ק ו אפ ר ויּצ בּ תוֹ ה ע יר ויּז ע ק ז ע ה ג ל ה וּמ ה: ויּ בוֹא ע ד ל פנ י שער ל מּ ה כּ י א ין ל בוֹא א ל עש ר המּל בּל בוּשׁ שׂ ק: וּב כ מ ינ ה וּמ ינ ה מ קוֹם א שׁ ר דּ בר ל מּ ה ו תוֹ מגּ עי ל גּ דוֹל ל יּ הוּ ים ו צוֹם וּב כ י וּמ ספּ ד ש ק ו אפ ר י צּע ל בּ ים: ותּ בוֹאינ ה [ותּ בוֹאנ ה] נע רוֹת א תּ ס ר ו ס יס יה ויּ ידוּ ל הּ ח ת ותּ חל המּל כּ ה מ א ד ותּשׁ ח בּ ג ים ל הל בּ שׁי מ דּכ י וּל הס יר ש קּוֹ מ ע יו ו א בּ ל: ותּ א אס תּ ר ל ת ה מסּ יס י המּל אשׁ מ ע ה יד ל פנ הי צ תּו הוּ ע ל מ דּכ י ל ע ת מ ה זּ ה ו על מה זּ ה: ויּצ א ה ת אל מ דּכ חוֹב ע ה יר א שׁ ר ל פנ י שער ל מּ ה : ויּ ד לוֹ מ דּכ י א ת כּ ל אשׁ ר הוּ ו את פּ שת הכּס ף א שׁ ר א מ ר ה מ ן ל שׁ קוֹל ע ל גּ נ ז י המּל בּיּ הוּ יים [בּיּ הוּ ים] ל אבּ ם: ת א ו שׁ ת פּ ן כּ תב דּ ה ת א שׁר נ תּ ן בּ שׁוּשׁ ן ל ה מ י ם נ ת ן לוֹ ל ה אוֹת את אס ר תּ Mardochée ne s agenouillait ni ne se prosternait. 3 Les serviteurs du roi, admis à la Cour royale, dirent à Mardochée : «Pourquoi transgresses-tu l ordre du roi?» 4 Comme ils lui faisaient cette observation jour par jour sans qu il en tint compte, ils dénoncèrent le fait à Aman, pour voir si les propos de Mardochée auraient quelque valeur; car il leur avait raconté qu il était Juif. 5 Aman, s apercevant que Mardochée ne s agenouillait ni se prosternait devant lui, fut rempli d une grande colère. 6 Mais il jugea indigne de lui de s en prendre au seul Mardochée, car on lui avait fait savoir de quelle nation il était. Aman résolut donc d anéantir tous les Juifs établis dans le royaume d Assuérus, la nation entière de Mardochée. 7 Le premier mois, qui est le mois de Nissan, dans la douzième année du règne d Assuérus, on consulta le POUR, c est-à-dire le sort, devant Aman, en passant d un jour à l autre et d un mois à l autre jusqu au douzième mois, qui est le mois d Adar 6. 8 Puis Aman dit au roi Assuérus «Il est une nation répandue, disséminée parmi les autres nations dans toutes les provinces de ton royaume ; ces gens ont des lois qui diffèrent de celles de toute autre nation ; quant aux lois du roi, ils ne les observent point: il n est donc pas de l intérêt du roi de les conserver. 9 Si tel est le bon plaisir du roi, qu il soit rendu un ordre écrit de les faire périr, et moi, je mettrai dix mille kikkars d argent à la disposition des agents [royaux] pour être versés dans les trésors du roi.» 10 Le roi ôta son anneau du doigt et le remit à Aman. fils de Hamedata, l Agaghite, le persécuteur des Juifs. 11 Et le roi dit à Aman : «Je t abandonne à la fois l argent et cette nation, dont tu feras ce que bon te semblera.» 12 On convoqua les scribes du roi le treizième jour du premier mois, et un message fut rédigé, d après les prescriptions d Aman, à l adresse des satrapes du roi, des gouverneurs de chaque province et des seigneurs de chaque nation en conformité avec le système d écriture de chaque nation et l idiome de chaque peuple ; le message était écrit au nom du roi et scellé du sceau royal. 13 Et par les courriers, les lettres furent expédiées dans toutes les provinces du roi, [ordonnant] de détruire, exterminer et anéantir tous les Juifs jeunes et vieux, enfants et femmes en un seul jour, à savoir le treizième jour du douzième mois, qui est le mois d Adar, et de faire main basse sur leur butin. 14 La teneur de l écrit [portait] qu un ordre fût promulgué dans chaque province et porté à la connaissance de tous les peuples de se tenir prêts pour ce jour. 15 Les courriers partirent en toute hâte par ordre du roi, et dans Suse, la capitale, l édit fut [aussi] publié. Le roi et Aman s attablèrent pour boire, tandis que la ville de Suse était dans la consternation. 4 Or, Mardochée, ayant eu connaissance de tout ce qui s était passé, déchira ses vêtements, se couvrit d un cilice et de cendres et parcourut la ville en poussant des cris véhéments et amers. 2 Il arriva jusqu aux abords de la Porte du roi ; car il ne pouvait s approcher de la Porte du roi revêtu d un cilice. 3 Et dans chacune des provinces, partout où parvinrent l ordre du roi et son édit, ce fut un grand deuil pour les Juifs, accompagné de jeûnes, de pleurs et de lamentations ; la plupart s étendirent sur un cilice et sur des cendres. 4 Les suivantes d Esther et ses eunuques vinrent lui raconter la chose, et la reine en fut toute bouleversée. Elle envoya des vêtements pour les mettre à Mardochée, en enlevant son cilice ; mais il ne les accepta point. 5 Alors Esther appela Hatac, un des 6. Ce fut le treize du mois d Adar qu indiqua le sort.
בע ל א ת א צ גּ נּ וּ י ה ת א מּ לה ם א המ ס א נּ שׁ נ י שׁ ל א צ פּ ב eunuques du roi qu on avait attachés à son service, et le dépêcha à Mardochée pour savoir ce que cela voulait dire et pourquoi cette manière d agir. 6 Hatac se rendit auprès de Mardochée, sur la place publique de la ville qui s étendait devant la Porte du roi : 7 et Mardochée lui fit part de tout ce qui lui était advenu ainsi que du montant de la somme d argent qu Aman avait promis de verser dans les trésors du roi, en vue des Juifs qu il voulait faire périr. 8 Il lui remit aussi le texte de l ordre écrit qui avait été promulgué à Suse de les exterminer, pour le montrer à Esther et la mettre au courant, et pour lui recommander de se rendre chez le roi, afin de lui présenter une supplique et de le solliciter en faveur de son peuple. 9 Hatac revint et rapporta à Esther les paroles de Mardochée.» 10 Mais Esther dit à Hatac, en le chargeant de transmettre sa réponse à Mardochée: 11 «Tous les serviteurs du roi et la population des provinces du roi savent que toute personne, homme ou femme, qui pénètre chez le roi, dans la cour intérieure, sans avoir été convoquée, une loi égale pour tous la rend passible de la peine de mort; celui-là seul à qui le roi tend son sceptre d or a la vie sauve. Or, moi, je n ai pas été invitée à venir chez le roi voilà trente jours.» 12 Les paroles d Esther ayant été communiquées à Mardochée, 13 celui-ci dit de porter cette réponse à Esther: «Ne te berce pas de l illusion que, seule d entre les Juifs, tu échapperas au danger, grâce au palais du roi ; 14 car si tu persistes à garder le silence à l heure où nous sommes, la délivrance et le salut surgiront pour les Juifs d autre part, tandis que toi et la maison de ton père vous périrez. Et qui sait si ce n est pas pour une conjoncture pareille que tu es parvenue à la royauté 7?» 15 Alors Esther fit porter cette réponse à Mardochée : 16 «Va rassembler tous les Juifs présents à Suse, et jeûnez à mon intention ; ne mangez ni ne buvez pendant trois jours - ni jour ni nuit - moi aussi avec mes suivantes, je jeûnerai de la même façon. Et puis je me présenterai au roi, et si je dois périr, je périrai!» 17 Mardochée se retira et exécuta strictement ce que lui avait ordonné Esther. 5 Le troisième jour, Esther se revêtit de ses atours de reine et se présenta dans la cour intérieure du palais du roi, en face du palais du roi. Celui-ci était assis sur son trône royal, dans le palais de la royauté, vis-à-vis de l entrée du palais. 2 Lorsque le roi aperçut Esther debout dans la cour, elle éveilla sa sympathie, et le roi tendit à Esther le sceptre d or qu il tenait en main. Esther s avança et toucha l extrémité du sceptre. 3 Le roi lui dit: «Qu y a-t-il, reine Esther? Que demandes-tu? Quand ce serait la moitié du royaume, elle te serait accordée.» 4 Esther répondit: «Si tel est le bon plaisir du roi, que le roi, ainsi qu Aman, assiste aujourd hui au festin que j ai préparé à son intention.» 5 Le roi dit: «Cherchez vite Aman, pour que s accomplisse le désir d Esther.» Et le roi se rendit avec Aman au festin préparé par Esther. Au cours du festin, le roi dit à Esther: «Formule ta demande, et elle te sera accordée; dis ce que tu souhaites: quand ce serait la moitié du royaume, tu l obtiendrais.» 7 Esther répliqua et dit : «Ma demande et ma requête, les voici : 8 si j ai trouvé grâce aux yeux du roi et s il plait au roi d agréer ma demande et d accéder à ma requête, que le roi veuille se rendre avec Aman au festin que je veux leur préparer, et demain je me conformerai à la volonté du roi.» 9 Ce jourlà Aman se retira, joyeux et le cœur content: mais quand Aman vit, à la Porte du roi, Mardochée qui ne se levait ni ne bougeait devant lui, il fut rempli de colère contre Mardochée. אם לא : porter 7. Régulièrement le texte devrait ה וּל הגּ יד ל הּ וּל צוּוֹת ע ל הי ל בוֹא א ל מּ ל ה ל ח ת ה ן לוֹ וּל בקּ שׁ מ לּ פנ יו ע מּ ל ע הּ: ויּ בוֹא ת ה ויּ ד ל אס תּ ר א ת דּ ב י מ דּכ י: ותּ אמ ר א תּ ס ר ל ת ה צ תּו הוּ א ל מ דּכ י: כּ ל ים א שׁ ר כּ ל א ישׁ ו אשּ ה א שׁ ר י בוֹא אל ל מּ ה יוֹ ע ל מּה ע ו ם מ ינוֹת ל מּה י הח ר הפּנ מי ית א שׁ ר א יקּ א אח ת דּ תוֹ ל מ ה ית ל בד מ אשׁ ר יוֹשׁ טי לוֹ המּל ש ב יט ה זּ ה ב ו חי ה ואנ י א נ את י ל בוֹא א ל מּ ל ה ז ה שׁ לוֹשׁ ים יוֹם: ויּגּ ידוּ ל מ כ דּ י א ת דּ ב י תּ ס א ר: ו יּ אמ ר מ כ דּ י ל השׁ יב א תּ ס ל א ר א ל תּ מּ י ב נ שׁ פ ל ל מּ ה ט בּ תי ל מּ ה מכּ היּ הוּ ים: כּ י א ם הח שׁ תּח ישׁ י בּ ע ת ה זּ את וח ו הצּ ה יע מוֹד ל יּ הוּ ים מ מּ קוֹם א ח ר תּ ו א וּב תי אב י תּ אב דוּ וּמ י יוֹ ע אם ל ע ת כּ ז את ה גּ תּ ע ל מּל כוּת: ותּ אמ ר א תּ ס ר ל השׁ יב א ל מ דּכ י: ל כּ נוֹס א ת כּ היּ הוּ ים הנּ מצ א ים בּ שׁוּשׁ ן ו צוּמוּ ע ל י ו אל תּ אכ לוּ ו אל תּשׁ תּוּ שׁ לשׁ ת י מ ים ל י ה ו יוֹם גּ ם אנ י ו נ ע תי אצוּם כּ ן וּב כ ן א בוֹא א ל מּ ל ה אשׁ ר דּ א כ ת ו כ ר א ב תּ י א ב תּ י: ב ע ויּ ר מ דּכ ויּ ע שׂ כּ כ ל א שׁר צ וּ ת ה ע ל יו א תּ ס ר: וי י בּיּוֹם השּ שׁי י ותּל בּשׁ א תּ ס ר מ ל כוּת מ ע ותּ ד בּחצ ר בּ תי ל מּ ה הפּ מי ית נ כח בּ ית המּל וה ל מּ יוֹשׁ ב ע ל כּסּ א מ ל כוּתוֹ בּ ב ית המּל כוּת נ כח פּ ת ח הבּי ת: ויה כ אוֹת ל מּה את תּ ס א ר ה מּל כּ ה ע מ ת צ ח בּ ר נ א שׂ ה ח ן בּ ע ינ יו ו יּוֹשׁ ט ה מּל ל ר תּ ס א ש ב יט הזּ ה ב א שׁ ר בּ י דוֹ ותּ ב אס תּ ר ותּגּ ע בּ אשׁ השּ ב יט: ויּ אמ ר ל הּ מה לּ אס תּ ר המּל כּ ה וּמ ה בּקּ ת שׁ עד חצ י המּל כוּת ו ינּ ת ן ל : תּו אמ ר א ר תּ ס על ל מּ ה טוֹב י בוֹא המּל וה מ ן היּוֹם א שׁ מּ ל ה תּ ה א שׁר תי ש ע י לוֹ: ויּ אמ ר המּל רוּ א מ ת ה ן ל ע שׂוֹת א ת דּב ר א תּ ס ר ויּב א המּל וה מ ן א שׁ מּ ל ה תּ ה א שׁר עשׂ ה ת תּ ר: ויּ אמ ר המּל ל אס תּ ר בּ משׁ תּ ה היּי ן מ ל א ה שּׁ ת וי ת ן ל וּמה בּקּ ת עד חצ י המּל כוּת ע ו ת שׂ: ע ותּ ן א תּ ס ר ותּ אמ ר שׁ אל ת י וּבקּשׁ ת י: א ם מצ את י ח ן בּ ע ינ י ל מּה ם א ו על ל מּ ה טוֹב ל ת ת א ל א ת שׁ ת י ו ל ע שׂוֹת א ת בּקּ ת י י בוֹא המּל וה ן מ שׁ מּ ה תּ ה א שׁ ר א עש ה ל ה ם וּמ ח ר א עש ה כּ בר המּל : ויּ א ה מ ן בּיּוֹם ההוּא ח מ שׂ ו טוֹב ל ב ו כ אוֹת מ ה ן א ת מ דּכ י ע בּ ש ר המּל ו א ם ו א ז ע מ מּ נּוּ ל מּ ויּ א מ ה ן ע ל מ דּכ י ח מ ה: פּא ת ויּ ק ה מ ן ו יּ בוֹא א ל בּ יתוֹ ויּשׁ ח ויּב א א ת אה יו ו את ז שׁ אשׁ תּוֹ: ויס ר ל ה ם ה מ ן א ת כּ בוֹד ע שׁ רוֹ ו ב בּנ יו ו א ת כּ ל אשׁ ר גּ דּ לוֹ המּל
מּ לה ם ע ב ר ה שּ מ קּ פּ ב ה ה 10 Toutefois Aman se contint et rentra chez lui ; aussitôt il fit venir ses amis et sa femme Zérech. 11 Aman leur exposa la splendeur de sa fortune et la multitude de ses enfants, et comment le roi l avait distingué et élevé au-dessus des grands et des officiers royaux; 12 et Aman ajouta: «Bien plus, le suis le seul que la reine Esther ait invité avec le roi au festin qu elle a préparé ; et demain encore je suis convié par elle avec le roi. 13 Mais tout cela est sans prix à mes yeux, tant que je vois ce Juif Mardochée assis à la Porte du roi.» 14 Sa femme Zérech et tous ses amis lui répondirent: «Qu on dresse une potence, haute de cinquante coudées ; et demain matin parle au roi, pour qu on y pende Mardochée. Alors tu iras joyeusement avec le roi au festin.» Le conseil plut à Aman, et il fit dresser la potence. 6 Cette même nuit, comme le sommeil fuyait le roi, il ordonna d apporter le recueil des annales relatant les événements passés, et on en fit la lecture devant le roi. 2 On y trouva consigné ce fait que Mardochée avait dénoncé Bigtana et Térech, deux des eunuques du roi, préposée à la garde du seuil, qui avaient résolu d attenter à la vie du roi Assuérus. 3 «Quel honneur, demanda le roi, et quelle dignité a-t-on décernés à Mardochée pour cela? Rien n a été fait pour lui», répondirent les pages du roi, chargés du service. 4 Le roi interrogea : «Qui est-ce qui est dans la cour?» Or, Aman venait d entrer dans la cour extérieure du palais royal pour demander au roi qu on pendit Mardochée à la potence, dressée à son intention. 5 Les pages du roi lui dirent: «Voilà Aman qui se tient dans la cour. Qu il entre!» dit le roi. 6 Aman étant entré, le roi lui dit: «Que convient-il de faire pour l homme que le roi désire honorer?» Et Aman de se dire à part soi : «Est-il quelqu un à qui le roi tienne à rendre plus d honneurs qu à moi-même?» 7 Aman répondit donc au roi : «S il est un homme que le roi ait à cœur d honorer, 8 qu on fasse venir un vêtement royal qu a porté le roi et un cheval que le roi a monté et sur la tête duquel figure une couronne royale 8 ; 9 que l on confie le vêtement et le cheval à l un des seigneurs du roi, des hauts dignitaires, pour qu on mette le vêtement à l homme que le roi veut honorer, qu on le promène sur le cheval par la grande place de la ville, en le faisant précéder de cette proclamation: «Voilà ce qui se fait pour l homme que le toi veut honorer!» 10 Va vite, dit le roi à Aman, prendre le vêtement et le cheval dont tu as parlé, et fais comme tu l as dit à l égard du Juif Mardochée, qui est assis à la Porte du roi ; n omets aucun détail de tout ce que tu as proposé.» 11 Aman prit donc le vêtement et le cheval, il habilla Mardochée et la promena à cheval par la grande place de la ville, en s écriant devant lui : «Voilà ce qui se fait pour l homme que le roi veut honorer!» 12 Puis Mardochée retourna à la Porte du roi, et Aman gagna précipitamment sa maison, accablé de tristesse et la tête enveloppée. 13 Aman raconta à sa femme Zérech et à ses amis tout ce qui lui était advenu ; et ses sages et sa femme Zérech lui dirent: «S il est de la race des Juifs, ce Mardochée devant qui tu as commencé à tomber, tu ne pourras l emporter sur lui ; au contraire, tu t écrouleras entièrement.» 14 Ils étaient encore en train de s entretenir avec lui, quand arrivèrent les eunuques du roi ; ceux-ci firent diligence pour conduire Aman au festin qu Esther avait préparé. 8. Comme insigne de la royauté. C est l interprétation d Ibn-Ezra. ו א ו ת א שׁ ר נ שּׂ אוֹ ע שּ ל ה ים בע ו י ל מּה : ויּ אמ ר ה מ ן א ף א הב אי ה א תּ ס ר המּל כּה ת ה כּ י א ם אוֹת י ו ג ם ל ח מ ר א נ י רוּא ל הּ ע ל מּ ם ה : ל מּ ה אל שׁ מּ ה תּ ה א שׁר עשׂ ז ה א ינ נּוּ שׁוֹ ה ל י בּ כ ע ת א שׁ ר א נ י א ה א ת מ דּכ י היּ הוּ י יוֹשׁ ב רע בּ ש וכ יו יע שׂוּ ע ץ גּ בהּ שּׁ מ ח ים א מּ ה וּבבּ ר אמ תּוֹ ו כ אה ל מּה : תּו אמ ר לוֹ ז שׁ אשׁ ר ל פנ י יּו יט ב הדּב ל מּל ת י ו לוּ א ת מ דּכ י ע ל יו וּב א ע ל מּ ם ה אל שׁ מּ ה תּ ה שׂ מח מ ה ן ע ויּ שׂ ה ע ץ: בּלּ י ה ההוּא נ ה שׁנ ת המּל יּו אמ ר ל הב יא א ת ספ ר ה זּ כ נוֹת דּב י מ יּה ים ויּה יוּ נ א ים ל פנ י המּל : ויּ צ מּ א כ תוּב א שׁ ר ה גּ יד מ דּכ י ע ל בּג תנ א ו ת שׁ שׁנ י ס יסי ל מּה משּ מ י הסּ ף א שׁ ר בּ שׁוּ ל שׁ ח י ד בּמּל אח רוֹשׁ: ויּ אמ ר המּל מה נּ עשׂ י ר וּג דוּלּ ה ל מ דּכ י ע ל ז ה ויּ אמ רוּ נ ע י ל מּה משׁ ת יו א נ עשׂ ה ע מּוֹ דּ ב ר: ויּ אמ ר ל מּה מ י ב חצ ר מ ו ה ן בּ א ל חצ ר בּ תי ל מּ ה הח יצוֹנ ה ל אמ ר ל מּל ל ת לוֹת א ת מ דּכ י ע ע ל ה ץ א שׁר הכ ין לוֹ: ויּ אמ רוּ נ ע י ל מּה אל יו ה נּ ה ה מ ן ע מ ד בּ חצ ר ו יּ אמ ר ל מּה י בוֹא: ויּ בוֹא ה מ ן ויּ אמ ר לוֹ המּל מה ל ע שׂוֹת בּ א ישׁ א שׁ ר המּל חפ ץ בּ י רוֹ ויּ אמ ר ה מ ן בּ ל בּוֹ ל מ י יחפּ ץ המּל ל ע שׂוֹת י ר יוֹת ר מ מּנּ י: ויּ אמ ר ה מ ן א ל מּ ל ה אישׁ א שׁ ר המּל חפ ץ בּ י רוֹ: י ב יאוּ ל בוּשׁ מ ל כוּת א שׁ ר ל ב בּוֹ המּל ו סוּס א שׁר כב ע ל יו המּל ו ר נ תּ ן כּ ת ר מ ל כוּת בּ אשׁוֹ: ונ תוֹן הלּ בוּשׁ ו הסּוּס ע ל יד שׁי א י ל מּה הפּ מ תּ ים ו הל בּ ישׁוּ א א ת ה ישׁ א שׁ ר המּל חפ ץ בּ י רוֹ ו ה כּ יב הוּ ע ל הסּוּס בּ חוֹב ע ה יר ו אוּ ל פנ יו כּ כ ה י עש ה ל א ישׁ א שׁ ר המּל חפ ץ בּ י רוֹ: ו יּ אמ ר ל מ ה ן מ ה ר ח א ת הלּ בוּשׁ ו את הסּוּס שׁ כּא ר דּ בּ תּ ש עו כ ן ל מ כ דּ י ה יּ הוּ י היּוֹשׁ ב ע בּ ש ר המּל אל תּפּ ל דּ ב ר מ כּ ל א שׁ ר דּ בּ תּ : ויּ ח ה מ ן א ת הלּ בוּשׁ ו את הסּוּס ויּל בּ שׁ א ת מ דּכ י ויּ כּ יב הוּ בּ חוֹב ע ה יר ויּ א ל פנ יו כּ כ ה י עש ה ל שׁי א ר המּל חפ ץ בּ י רוֹ: ו יּשׁ ב מ דּכ י א ע ל ש ר המּל וה מ ן נ חף א ל בּ יתוֹ א בל וח פוּי אשׁ: ויס ר ה מ ן ל ז שׁ אשׁ תּוֹ וּל כ אה יו א ת כּ ל אשׁ ר הוּ ויּ אמ רוּ לוֹ חכ מ יו ו ז שׁ אשׁ תּוֹ א ם מ זּ ע יּה הוּ ים מ דּכ י א שׁ ר הח לּוֹת ל נ פּ ל ל פנ יו א תוּכל לוֹ כּי נ פוֹל תּ פּוֹל ל פנ יו: עוֹ ם מ בּ ים ע מּוֹ ו ס יס י המּל הגּ יעוּ ויּב לוּ ל הב יא א ת מ ה ן א שׁ מּ ל ה תּ ה א שׁר עשׂ ת ה א תּ ס ר:
ב לע גּ מ ל ע בּט צ מ פ שׁ שׁ ב שׁ י כ ב שׁ נּ ךּ י 7 Le roi et Aman vinrent donc s asseoir au festin 9 avec la reine Esther. 2 Et le second jour encore, le roi dit à Esther pendant le festin, à l heure du vin : «Fais connaître te demande, reine Esther, et elle te sera accordée; dis ce que tu souhaites: quand ce serait la moitié du royaume, tu l obtiendrais.» 3 La reine Esther répondit en ces termes : «Si j ai trouvé grâce à tes yeux, et si tel est le bon plaisir du roi, puisse-t-on, à ma demande, me faire don de la vie et, à ma requête, sauver mon peuple 10! 4 Car nous avons été vendus, moi et mon peuple, pour être détruits, exterminés, anéantis. Si, du moins, nous avions été vendus pour être esclaves ou servantes, j aurais gardé le silence ; assurément ; le persécuteur n a pas le souci du dommage causé au roi 11! 5 Le roi Assuérus se récria et dit à la reine Esther: «Qui est-il, où est-il, celui qui a eu l audace d agir de la sorte? 6 Cet homme, répliqua Esther, cruel et acharné, c est ce méchant Aman que voilà!» Aman fut atterré en présence du roi et de la reine. 7 Le roi s était, dans sa colère, levé du festin pour gagner le parc du palais, tandis qu Aman se redressa pour demander grâce de la vie à la reine Esther, car il voyait que sa perte était résolue par le roi. 8 Comme le roi revenait du parc du palais dans la salle du festin, [il vit] Aman qui s était laissé tomber sur le divan occupé par Esther : «Comment, s écria le roi, tu vas jusqu à faire violence à la reine en ma présence, dans mon palais!» L ordre en fut donné par le roi, et on voila le visage d Aman 12. 9 Alors Harbona, un des eunuques, dit devant le roi : «Ne voilà-t-il pas que la potence, préparée par Aman pour Mardochée, qui a parlé pour le salut du roi, se dresse dans la maison d Aman, haute de cinquante coudées! Qu on l y pende!» s écria le roi. 10 On attacha donc Aman à la potence qu il avait préparée pour Mardochée. Et la colère du roi s apaisa. 8 Le même jour, le roi Assuérus fit don à la reine Esther de la maison d Aman, persécuteur des Juifs, et Mardochée se présenta devant le roi, Esther ayant raconté ce qu il était pour elle. 2 Le roi ôta son anneau, qu il avait fait enlever à Aman, et le remit à Mardochée ; et Esther préposa Mardochée à la maison d Aman. 3 Puis Esther revint à la charge pour parler au roi; elle se jeta à ses pieds et, en pleurant, le supplia d annuler le funeste dessein d Aman, l Agaghite et le projet qu il avait formé contre les Juifs. 4 Le roi tendit le sceptre d or à Esther, qui, s étant relevée, se tint debout devant le roi, 5 et dit: «Si tel est le bon plaisir du roi et si j ai trouvé grâce devant lui, si la chose paraît convenable au roi et s il a quelque bienveillance pour moi, qu on écrive à l effet de révoquer les lettres, transmettant la pensée d Aman, fils de Hamedata, l Agaghite, qui a écrit de perdre les Juifs établis dans toutes les provinces du roi ; 6 car comment pourrais-je être témoin de la calamité qui atteindrait mon peuple, et comment pourrais-je être témoin de la ruine de ma race?» 7 Le roi Assuérus dit à la reine Esther et au Juif 9. Mot à mot : «Pour boire.» 10. Le texte, plus concis, dit : «Que ma vie me soit donnée pour ma demande et mon peuple pour ma requête 1!» 11. Rachi ; selon Ibn-Ezra : «Ne vaut pas le dommage causé au roi.» La phrase est obscure. 12. Pour le conduire au supplice. ז ח ויּ א המּל וה מ ן ל שׁ תּוֹת ע ם אס תּ ר המּל כּ ה: ויּ אמ ר המּל ל אס תּ ר גּ ם בּיּוֹם השּנ י שׁ מ בּ תּ ה היּי ן מ ל א ה שּׁ ת אס תּ ר המּל כּ ה ו תנּ ת ן ל וּמה בּקּ ת עד חצ י המּל כוּת ע ת ו שׂ: ע ותּ ן א תּ ס ר המּל כּ ה ותּ אמ ר א ם מצ את י ח ן בּ ע ינ י המּל ם א ו על ל מּ ה טוֹב תּ נּ ת ן ל י נ פשׁ י ל א בּ שׁ ת י מּ ו ע י בּ בקּ ת י: כּ י נ מכּ נוּ אנ י מּ ו ע י ל ה מ יד ל ה רוֹג וּל אבּ ד ו א לּוּ ל עב ים ו שׁפ חוֹת נ מכּ נוּ הח תּ שׁ י כּ י א ין הצּ ר שׁוֹ ה בּ נ ז ק המּל : ויּ אמ ר המּל אח רוֹשׁ ויּ אמ ר ל אס תּ ר המּל כּ ה מ י הוּא ז ה ו א יז ה הוּא א שׁ ר מ ל אוֹ ל בּוֹ ל ע שׂוֹת כּ ן: ותּ אמ ר א תּ ס ר א ישׁ צר ו אוֹי ב ה מ ן ה ע הזּ ה מ ו ה ן נ ע ב ת מ לּ פנ י ל מּה וה למּ כּ ה: וה ל מּ ם בּח מ תוֹ מ מּשׁ תּ ה ה יּי ן א ל גּ נּ ת תי הבּ ן מ ו ה ן ע מ ד ל בקּ נ פ שׁוֹ מ אס תּ ר המּל כּ ה כּ י א ה כּ י כ ת ה א ל יו ה ע ה מ א ת המּל : וה ל מּ שׁב נּ ת תי הבּ ן א ל בּ ית מ תּ שׁ ה היּי ן מ ו ה ן נ פ ל ע טּ מּ ל ה ה א שׁ ר א תּ ס ר ע ל הי יּו אמ ר ל מּה הג ם ל כ בּוֹשׁ א למּ ת ה כּ ה ע מּ י בּבּי ת הדּב ר י צ א מ פּ י המּל וּפנ י ה מ ן ח פוּ: ויּ אמ ר ח בוֹנ ה א ח ד מ ן הסּ יס ים ל פנ י המּל גּ ם ה נּ ע ה ה ץ א שׁר עשׂ ה ה מ ן ל מ דּכ ר דּ בּ ר טוֹב ע ל מּ ל ה מ ע ד בּ ב ית ה מ ן גּ בהּ שּׁ מ ח ים א מּ ה ויּ אמ ר המּל תּ הוּ יו: ת ויּ לוּ א מ ת ה ן ע ע ל ה ץ א שׁר הכ ין ל מ דּכ י מ וח ת המּל שׁכ ה: בּיּוֹם ההוּא נ ת ן המּל אח רוֹשׁ ל אס תּ ר המּל כּ ה א ת בּ ית ה מ ן צ ר היּ הוּ יים [היּ הוּ ים] וּמ דּכ י בּ א ל פנ י המּל כּי הגּ י ה א תּ ס ר מ ה הוּא ל הּ: ויּס ר המּל את ע תּוֹ א שׁ ר ה עב יר מ מ ה ן נ תּ ויּ הּ ל מ דּכ י ותּש ם א תּ ס ר א ת מ דּכ י ע ל בּ ית ה מ ן: ותּוֹס ף א תּ ס ר ותּ בּ ר ל פנ י המּל פּ תּו ל ל פנ י ג ל יו ותּב ח ת תּו ן לוֹ ל ב ע ה יר א ת ע ת ה מ ן ה אג ג י ו א ת מ חש תּוֹ א שׁ ר ח שב ע ל היּ הוּ ים: ויּוֹשׁ ט המּל ל אס תּ ר א ת ש ב ט הזּ ה ב ותּ ם אס תּ ר מ ע ותּ ד ל פנ י המּל : תּו אמ ר א ם על ל מּ ה טוֹב ם א ו את י ח ן ל פנ יו ו כשׁ ר הדּב ר ל פנ י המּל ו טוֹב ה א נ י בּ ע ינ יו ת י כּ ב ל השׁ יב א ת הסּ ים מח ת ה מ ן מּ בּ ן ה ת א ה אג ג י א שׁ ר כּ ת ב ל אבּ ד א ת היּ הוּ ים א שׁר בּכ מ ינוֹת ל מּה : כּ י א יכ כ ה אוּכל תי ו א י בּ ע ה א שׁר צ מ י א א מּ ת ע י ו א יכ כה אוּכל ו א ית י בּ אב ן מוֹל תּ י: ויּ אמ ר המּל אח רשׁ ל אס תּ ר המּל כּ ה וּל מ דּכ
פ ס כ ל א שׁ ר צ וּ כּ ה מ נ מ ה ג פּ י ב ר ח א Mardochée : «Déjà j ai fait don à Esther de la maison d Aman ; lui-même, on l a pendu à la potence, pour avoir dirigé un attentat contre les Juifs; 8 eh bien! écrivez vous-mêmes, au nom du roi, en faveur des Juifs, comme vous le jugerez bon, et signez avec l anneau royal, car un ordre écrit au nom du roi et muni du sceau royal ne peut être rapporté.» Sur l heure même, on convoqua les secrétaires du roi, c était dans le troisième mois, qui est le mois de Sivan, le vingt-troisième jour du mois et on écrivit, tout comme Mardochée l ordonna, aux Juifs, aux satrapes, aux gouverneurs et aux préfets des provinces qui s étendaient de l Inde à l Éthiopie cent-vingt-sept provinces en s adressant à chaque province suivant son système d écriture et à chaque peuple suivant son idiome, de même aux Juifs selon leur écriture et selon leur langue. 10 Il fit écrire au nom du roi Assuérus et sceller avec l anneau du roi ; puis il expédia les lettres par des courriers à cheval, montés sur des coursiers rapides, appartenant au service de l Etat et élevés dans les écuries royales 13. [Il déclarait] que le roi autorisait les Juifs, dans chaque ville, à se rassembler et à défendre leur vie, en exterminant, en tuant et en détruisant tout attroupement de populace qui les attaquerait, y compris les femmes et les enfants, et à faire main basse sur leur butin ; 12 et cela en un seul et même jour, dans toutes les provinces du roi Assuérus, à savoir le treizième jour du douzième mois, qui est le mois d Adar. 13 La teneur de l écrit portait qu un édit fût promulgué dans chaque province et porté à la connaissance de tous les peuples pour que les Juifs se tinssent prêts, pour ce jour, à se venger de leurs ennemis. 14 Les courriers, montés sur des coursiers rapides, appartenant au service de l Etat, partirent sur l ordre du roi, en toute diligence et avec précipitation, et l édit fut publié dans Suse, la capitale. 15 Cependant Mardochée sortit de chez le roi en costume royal, bleu d azur et blanc, avec une grande couronne d or et un manteau de byssus et de pourpre, et la ville de Suse fut dans la jubilation et dans la joie. 16 Pour les Juifs, ce n étaient que joie rayonnante, contentement, allégresse et marques d honneur. 17 Dans chaque province, dans chaque ville, partout où parvinrent l ordre du roi et son édit, il y avait pour les Juifs joie et allégresse, festins et jour de fête. Un grand nombre parmi les gens du pays se firent juifs, tant la crainte des Juifs s était emparée d eux. 9 Donc, le douzième mois, qui est le mois d Adar, le treizième jour du mois, où l exécution de l ordre du roi et de son édit venaient à échéance - le jour même où les ennemis des Juifs avaient espéré prendre le dessus sur eux - ce fut le contraire qui eut lieu, les Juifs allant, eux, prendre le dessus sur ceux qui les haîssaient. 2 Les Juifs se rassemblèrent dans leurs villes respectives, sur toute l étendue des provinces du roi Assuérus, pour s attaquer à ceux qui complotaient leur perte : personne ne leur tint tête, car ils inspiraient de la terreur à tous les peuples. 3 Et tous les préfets des provinces, les satrapes, les gouverneurs, les fonctionnaires du roi prêtèrent main-forte aux Juifs, car la crainte de Mardochée s était emparée d eux. 4 C est que Mardochée était influent dans le palais du roi, et sa renommée se répandait dans toutes les provinces, tant la personne de Mardochée allait en grandissant. 5 Les Juifs exercèrent donc des sévices parmi tous leurs ennemis, en frappant du glaive, en tuant, en détruisant, et ils היּ הוּ י ה נּ ה ב תי מ ה ן נ תּ ת י ל אס תּ ר ו א תוֹ תּ לוּ ע ע ל ה ץ ע ל א שׁר שׁ ח י דוֹ בּיּ הוּ יים יּ [בּ הוּ ים]: תּ ו א ם כּ ת בוּ ע ל היּ הוּ ים כּטּוֹב בּ ע ינ כי ם בּ שׁ ם המּל וח ת מוּ בּ טבּ תע ל מּה כּי ת כ ב א שׁר נ תּ כ ב בּ שׁם ל מּ ה ונ ח תּוֹם בּ טבּ ע ת המּל א ין ל השׁ יב: ויּקּ אוּ ל מּ י ה ת ע בּ הה יא בּח שׁ השּׁ שׁי י הוּא ח שׁ ס יו ן בּ שׁ לוֹשׁ ה ו עשׂ ים בּוֹ ויּ ב ת כּ ה מ כ דּ י א יּ ל ה הוּ ים ו א ל ה אח דּ פּנ םי וה חוֹת ו שׂ י מּה ינוֹת ר דּוּ ו עד כּוּשׁ שׁ בע ו עשׂ ים א וּמ ה מ ינ ה מ ינ ה וּמ ינ ה ב ת כּ כ הּ ו ע ם ו ע ם כּ ל שׁ נוֹ ל א ו יּ ה הוּ ים ב ת כּ כ ם ו כל שׁוֹנ ם: ו יּכ תּ ב בּ שׁ ם המּל אח רשׁ ו תּ ח יּ ם בּ טבּ ע ת המּל ויּ שׁ ח ס פ ים י בּ ד ה צ ים בּסּוּס ים כ ב י ה כ שׁ ה אח תּ נ ים בּ נ י ה מּכ ים: א שׁר נ ת ן המּל ל יּ הוּ ים א שׁ ר בּ כ ע יר ע ו יר ל הקּ ל ו ל עמ ד ע ל נ פשׁ ם ל ה מ יד ו ל ה ג וּל אבּ ד א ת כּ ח יל ע ם וּמ ינ ה הצּ ים ת א ם ט ף ו נ שׁ ים וּשׁ ל ל ם ל בוֹז: בּ יוֹם א חד בּכ מ ינוֹת ל מּה אח רוֹשׁ בּ שׁ לוֹשׁ ה ע שׂ ר ל ח שׁ שׁנ םי עשׂ ר הוּא ח שׁ א ר: שׁ תפּ ן ת הכּ ב ל הנּ ת ן דּ ת בּ כ מ ינ ה וּמ ינ ה גּ לוּי ל כ מּע ה ים ו ל ה יוֹת היּ הוּ יים [היּ הוּ ים] ע ת ו ים [ע ת י ים] ל יּוֹם הזּ ה ל הנּ ם מא יה ם: ה צ ים כ ב י ה כשׁ ח א ה תּ נ ים י צ אוּ מ בה ים וּ חוּפ ים בּ בר המּל וה דּ ת נ תּנ ה בּ שׁוּשן הבּ י ה: וּמ דּכ י י צ א מ לּ פנ י המּל בּל בוּשׁ מ ל כוּת תּ כל ת ו חוּר ט וע ת ז ה ב גּ דוֹל ה ו תכ י בּוּץ ו א גּ מ ן ע ו ה יר שׁוּשׁ ן צ הל ה ח מ ו שׂ ה: ל יּ הוּ ים ת ה י ה אוֹ ה ח מ ו ש ה ו שׂ שׂן ו י ר: וּב כ מ ינ ה וּמ ינ ה וּב כ ע יר ו ע יר מ קוֹם א שׁ ר דּ בר ל מּ ה ו תוֹ מגּ עי ח מ ש ה ו שׂ שׂוֹן ל יּ הוּ ים מ תּ שׁ ה ו יוֹם טוֹב ו בּ ים מ מּ ע י ה א ץ הי ת מ ים כּי נ פל פּ חד יּ ה הוּ ים ע ל הי ם: ט וּב שׁנ ים ע שׂ ר ח שׁ הוּא ח שׁ א ר בּשׁ לוֹשׁ ה ע שׂ ר יוֹם בּוֹ א שׁ ר ה גּ עי דּב ל מּ ה ו תוֹ ל ע ה שׂוֹת בּיּוֹם א שׁ ר ש בּ רוּ א יב י היּ הוּ ים ל שׁ לוֹט בּ ה ם ו נה פוֹ הוּא א שׁר ישׁ ל טוּ היּ הוּ ים ה מּ ה בּ שׂנ א יה ם: נ ה לוּ היּ הוּ ים בּ ע יה ם בּ כ מ ינוֹת ל מּה שׁ רוֹשׁ ל שׁ ח י ד בּ מב שׁ י ע ת ם ו א ישׁ מ א ע ד ל פנ הי ם כּ י נ פל דּ פּח ם ע ל כּ מּע ה ים: ו כ שׂ י מּה ינוֹת וה ח א דּ פּנ ים ו הפּ חוֹת ו עש י המּ אכ ה א שׁ ר ל מּל א שּׂ ים א יּ ת ה הוּ ים כּ י נ פ ל פּ חד מ כ דּ י ע ל הי ם: כּ י ג דוֹל מ כ דּ י בּ ב ית ה מּל מ שׁ ו עוֹ 13. Les expressions techniques du texte n offrent qu un sens incertain.
זּ ס מ שׁ נּ לע ה ה י ב ה שׂ ע שׂ ע יּה יּה לע פ פּ ב ד הוֹל בּכ מּ ה ינוֹת כּי א ה ישׁ מ דּכ י הוֹל וג דוֹל: ויּכּוּ היּ הוּ ים בּ כ אי יה ם מ כּת ח ב וה ג בא ו ן עיּו שׂוּ ב שׂנ א יה ם כּ צוֹנ ם: וּב שׁוּשן הבּ י ה ה גוּ היּ הוּ ים ו אבּ מ ח שׁ מ אוֹת א ישׁ: ו א ת פּ שׁנ ת דּ א ו א ת דּ ל פוֹן ו א ת א ספּ ת א: ו א ת פּוֹ ת א ו את א ל י א ו א ת א י ת א: ו א ת פּ מ תּ א ו א ת א יסי ו א ת א י א ו ת ויז ת א: ע ש ת בּנ י ה מ ן מּ בּ ן ה ת א צ ר היּ הוּ ים ה גוּ וּבבּ ה א שׁ ל חוּ א ת י ם: בּיּוֹם ההוּא בּ א פּר הה רוּג ים בּ שׁוּשן הבּ י ה ל פנ י המּל : ויּ אמ ר המּל ל אס תּ ר המּל כּ ה בּ שׁוּש ן הבּ י ה ה גוּ היּ הוּ ים ו אבּ ד ח מ שׁ מ אוֹת א ישׁ ו א ת ע ש ת בּנ מ י ה ן א בּ שׁ ר מ ינוֹת ל מּה מ ה ע שׂוּ וּמ ל א ה שּ ת וי ת ן ל וּמה בּקּ ת עוֹד ע ת ו שׂ: ותּ אמ ר א תּ ס ר א ם ל מּ ה טוֹב ינּ ת ן גּ ם מח ר ל יּ הוּ ים א שׁ ר בּ שׁוּשׁ ן ל ע שׂוֹת כּ ת היּוֹם ו א ת ע ש ת בּנ מ י ה ן י ת לוּ ע ע ל ה ץ: ויּ אמ ר המּל ל ע ה שׂוֹת כּ ן ותּנּ ת ן דּ ת בּ שׁוּשׁ ן ו א ת ע ש ת בּנ מ י ה ן תּ לוּ: ויּקּ לוּ היּ הוּ יים [ה יּ הוּ ים] א שׁר בּ שׁוּשׁ ן גּ ם בּ יוֹם א ע בּ ה ע שׂ ר ל ח שׁ א ר ויּ גוּ ב שׁוּשׁ ן שׁ לשׁ מ אוֹת א ישׁ וּבבּזּ ה א שׁ ל חוּ א ת י ם: א וּשׁ ר היּ הוּ ים ר בּ מ ינוֹת ל מּה נ ה לוּ ו עמ ד ע ל נ פשׁ ם ו נוֹח מא ב יה ם ו ה ג בּ שׂנ א יה ם ח משּׁ ב שׁ ו ע ים א ל ף וּב בּזּ ה א שׁ ל חוּ א ת י ם: בּ יוֹם שׁ לשׁ ה ע שׂ ר ל ח שׁ א ר ו נוֹח א בּ ה ע בּ ר בּוֹ ו ע שׂה א תוֹ יוֹם מ תּ שׁ ה ח מ ו ש ה: ו היּ הוּ יים [ו היּ הוּ ים] א שׁר בּ שׁוּשׁ ן נ ה לוּ בּשׁ לשׁ ה ע שׂ ר בּוֹ וּב א ע בּ ה ע שׂ ר בּוֹ ו נוֹח בּח שּ מ ה ע שׂ ר בּוֹ ו ע שׂה א תוֹ יוֹם מ ה תּ שׁ וש ח מ ה: ע ל כּ ן היּ הוּ ים הפּ וז ים [הפּ ז ים] ה שׁיּ ב ים בּ ע י הפּ זוֹת עש ים א ת יוֹם ע א בּ ה ע שׂ ר ל ח שׁ א ר ח מ ש ה וּמ תּ שׁ ה ו יוֹם טוֹב וּמ שׁ לוֹח מ נוֹת א ישׁ ל ע הוּ: ויּ תּ כ ב מ דּכ י א ב דּ ת ה ים לּ א ה ה ו יּשׁ ח ס פ ים אל כּ היּ הוּ ים א שׁ ר בּ כ מ ינוֹת ל מּה אח רוֹשׁ הקּ רוֹב ים ו ה חוֹ ים: ל יּ ם ע ל הי ם ל ה יוֹת ע ש ים א ת יוֹם א ה ע בּ ר ל ח שׁ א ר א ו ת שּׁ מ יוֹם ח ה ע שׂ ר בּוֹ בּ כ שׁנ ה ו שׁנ ה: מ כּיּ ים א שׁר נ חוּ ב הם הוּ ים מ אוֹי ב יה ם ו הח שׁ ר נ הפּ ל ה ם מ יּ גוֹן ל ח מ ש ה וּמ אב ל ל יוֹם טוֹב ל ע שׂוֹת אוֹת ם י מ י מ תּ שׁ ה ח מ ו ש ה וּמ שׁ לוֹח מ נוֹת א ישׁ ל ע הוּ וּמ תּ נוֹת ל אב יוֹנ ים: ו בּל הוּ ים א ת א שׁר הח לּוּ לע שׂוֹת ו א ת א שׁר ת כּ ב מ כ דּ י א ל הי ם: כּ י ה מ ן מּ בּ ן ה תא ג א ה ג י צ ר כּ היּ הוּ ים ח שב ע ל היּ הוּ ים ל אבּ ם וה יל פּוּר הוּא הגּוֹ ל ל ם מּ ה וּל אבּ ם: וּבב א הּ ל פנ י המּל מ א ר ע ם הסּ ר י שׁוּב מ חש תּוֹ ה ע ה א שׁר חשׁ ב ע ל היּ הוּ ים ע ל אשׁוֹ ת ו לוּ א תוֹ ו את בּנ יו ע ע ל ה ץ: ע ל כּ ן אוּ ל מ יּ ים ה אלּ ה פוּ ים שׁ ם הפּוּר ע ל כּ ן ע ל כּ דּב י גּ א ה ת זּה את וּמ ה אוּ על כּכ ה וּמ ה ה גּ עי אל הי ם: traitèrent à leur gré ceux qui les haïssaient. 6 Dans Suse, la capitale, les Juifs tuèrent ainsi et exterminèrent cinq cents hommes; 7 en outre, Parchandata, Dalphôn, et Aspata, 8 Porata, Adalla et Aridata, 9 Parmachta, Arissaï, Aridai et Vaizata, 10 les dix fils d Aman, fils de Hamedata, persécuteur des Juifs, ils les mirent à mort ; mais ils ne portèrent pas la main sur le butin. 11 Le jour même, le compte des victimes tombées à Suse, la capitale, fut communiqué au roi ; 12 et celui-ci dit à la reine Esther: «A Suse, la capitale, les Juifs ont tué et exterminé cinq cents hommes ainsi que les dix fils d Aman : que n auront-ils pas fait dans les autres provinces du roi! As-tu encore une demande à présenter, elle te sera accordée ; un souhait à exprimer, il sera réalisé.» 13 Esther répondit au roi : «Si tel est le bon plaisir du roi, qu il soit permis aux Juifs, dans Suse, de faire demain encore ce qu ils ont fait aujourd hui, et que les dix fils d Aman soient pendus à la potence.» 14 Le roi ordonna de procéder de la sorte: un édit fut publié à Suse, et on pendit les dix fils d Aman. 15 Les Juifs, présents à Suse, se rassemblèrent donc encore le quatorzième jour du mois d Adar et firent périr à Suse trois cents hommes; mais ils ne touchèrent pas au butin. 16 Les autres Juifs, établis dans les provinces du roi, s étaient rassemblés pour défendre leur vie et se mettre à l abri de leurs ennemis et avaient tué soixante-quinze mille de ceux qui les haïssaient, sans mettre la main sur le butin. 17 [Cela s était passé] le treizième jour du mois d Adar, puis ils avaient pris du repos le quatorzième jour et en avaient fait un jour de festin et de joie ; 18 tandis que les Juifs, dans Suse, s étaient rassemblés le treizième et le quatorzième jours et avaient pris du repos le quinzième jour, dont ils avaient fait un jour de festin et de joie. 19 C est pourquoi les Juifs des campagnes, qui habitent des villes ouvertes, font du quatorzième jour du mois d Ader un jour de joie, de festin, un jour de fête, et s envoient réciproquement des cadeaux. 20 Mardochée mit par écrit ces événements et expédia des lettres à tous les Juifs, proches ou éloignés, dans toutes les provinces du roi Assuérus, 21 leur enjoignant de s engager à observer, année par année, le quatorzième jour du mois d Adar et le quinzième jour, 22 c est-à-dire les jours où les Juifs avaient obtenu rémission de leurs ennemis, et le mois où leur tristesse s était changée en joie et leur deuil en fête - à en faire des jours de festin et de réjouissances et une occasion d envoyer des présents l un à l autre et des dons aux pauvres. 23 Les Juifs érigèrent en coutume ce qu ils avaient commencé de faire et ce que Mardochée leur avait recommandé par écrit ; 24 car Aman, fils de Hamedata, l Agaghite, persécuteur de tous les Juifs, avait formé le dessein d anéantir les Juifs et consulté le Pour, c est-à-dire le sort, à l effet de les perdre et de les détruire ; 25 et quand la chose 14 parvint à la connaissance du roi, il donna l ordre écrit que le mauvais dessein qu Aman avait conçu contre les Juifs retombât sur sa tête et qu on le pendît, lui et ses fils, au gibet. 26 C est pourquoi on appela ces jours-là POURIM, du nom de Pour ; et c est pourquoi aussi, en vertu de toutes les instructions de cette missive 15, de tout ce qu ils avaient vu eux-mêmes et de ce qui leur était advenu, 27 les Juifs reconnurent et acceptèrent pour eux, pour leurs descendants et pour tous ceux qui se rallieraient à eux l obligation immuable de fêter ces deux jours-là, suivant la teneur des écrits et à la date fixée, année par année, 28 de commémorer et de célébrer ces jours de génération en génération, dans chaque famille, dans chaque province et dans chaque ville, et de ne pas laisser disparaître ces jours de 14. Selon d autres : «Quand elle (Esther) vint devant le roi.» 15. De Mardochée.
ח א ל ע נ ח ח Pourim du milieu des Juifs ni s en effacer le souvenir du milieu de leurs descendants. 29 Puis la reine Esther, fille d Abihaïl, et le Juif Mardochée écrivirent de nouveau, usant de toute leur autorité pour donner force de loi à cette seconde missive de Pourim. 30 Et on expédia des lettres à tous les Juifs dans les cent vingt-sept provinces de l empire d Assuérus, comme un message de paix et de vérité, 31 à l effet d instituer ces jours de Pourim à leur date, comme le Juif Mardochée et la reine Esther les avaient acceptés pour leur compte et pour le compte de leurs descendants, en ce qui concerne les jeûnes et les supplications y afférentes. 32 L ordre d Esther fortifia ces règles relatives à Pourim ; et il fut consigné dans un document écrit. 10 Ensuite le roi Assuérus imposa un tribut aux pays de terre ferme et aux îles de la mer. 2 Quant aux hauts faits de sa force et de sa puissance et à l exposé détaillé de la grandeur de Mardochée, que le roi lui avait conférée, ils sont notés dans le livre des Chroniques des rois de Médie et de Perse. 3 Car le Juif Mardochée venait en second après le roi Assuérus ; il était grand aux yeux des Juifs, aimé de la foule de ses frères ; il recherchait le bien de son peuple et défendait la cause de toute sa race. י יּ מוּ ו בּ [ו בּ לוּ] היּ הוּ ים ע ל הי ם ו על ז ע ם ו ע ל כּ ל הנּ ל ו ים ע ל הי ם ו א עי בוֹר ל ה יוֹת ע ש ים א ת שׁ נ י מ היּ ים ה אלּ ה ב ת כּ כ ם ו כז מנּ ם בּ כ שׁנ ה ו שׁנ ה: ו היּ מ ים ה אלּ ה נ ז כּ ים ונ עש ים בּ כ דּוֹר ו דוֹר מ שׁפּ ה וּמ שׁפּ ה מ ינ ה וּמ ינ ה ו ע יר ו ע יר ו ימ י הפּוּ ים ה אלּ ה א יעב רוּ מ תּוֹ היּ הוּ ים ו ז כ ם א י סוּף מ זּ ע ם: ותּכ תּ ב א ר תּ ס למּה כּ ה בת אב יחי ל וּמ דּכ י היּ הוּ י א ת כּ תּ ף ל יּ ם א ת א גּ ת הפּוּ ים הזּ את השּׁ ית: ויּשׁ ח ס פ ים אל כּ היּ הוּ ים א ל שׁב ע ו עשׂ ים א וּמ ה מ ינ ה מ ל כוּת שׁ רוֹשׁ דּ ב י שׁ לוֹם מ ו א ת: ל יּ ם א מ ת י י הפּ ים לּ א ה ה בּ ז מנּ הי ם כּאשׁ ר יּם הי ם מ כ דּ י ה יּ הוּ י ו תּ ס א ר ה מּל כּ ה ו כ ר יּ מוּ ע ל נ שׁ פ ם ו על ז ע ם דּ ב י צּה מוֹת וז ע ת ם: וּמ מ א ר א תּ ס ר יּם דּ ב י הפּ ים לּ א ה ה ו נ תּ כ ב בּסּפ ר: ש יּ ו ם ה מּל שׁח א רשׁ [א ו ח רוֹשׁ] מ ס ע א ל ה ץ יּ א ו י ה יּ ם: ו כ ש ע מ ה ת פּוֹ וּג בוּ תוֹ וּפ שׁת גּ לּ ת מ דּכ י א שׁ ר גּ דּ לוֹ המּל ה לוֹא ה ם כּ תוּב ים ע ל ספ ר דּ ב י היּ מ ים ל מל כ י מ י וּפ ס: כּ י מ דּכ י היּ הוּ י מ שׁנ ה ל מּל אח רוֹשׁ ו ג דוֹל ל יּ הוּ ים ו צוּי ל ב אח יו דּ שׁ טוֹב ל ע מּוֹ ו ב ר שׁ לוֹם ל כ ז עוֹ: אחר קריאת המגילה מברך הקורא: Après la lecture : בּ רוּ א תּ ה ד' א ינוּ מל ה עוֹל ם, ה ב א ת יב נוּ, ו הדּ ן א ת דּ ינ נוּ, ו הנּוֹ ם א ת נוּ, ו ה משׁ נ מת לּ ם גּ מוּל ל כ ל א יב י נ פשׁ נוּ, ו הנּ פ ע ל נוּ מ צּ ינוּ. בּ רוּ א תּ ה ד' הנּ פ ע לע מּוֹ י שׂ א ל מ כּ ל צ יה ם, ה ל המּוֹשׁ יע.. א ינוּ : que ainsi,ד' : D.ieu Pour des raisons de sainteté, nous avons écrit le nom de Lors de la récitation de la bénédiction, ces noms se prononcent de la façon habituelle.