Cours (gratuit) : Hébreu moderne et biblique Tome 2 : Verbes

Transcription

1 Cours (gratuit) : Hébreu moderne et biblique Tome 2 : Verbes par אּ נ דר גּ נ יוּ = Gagnoud André Le veilleur Ezéchiel 33.3 : sonne de la trompette, et avertit le peuple ; ( ) André Gagnoud, [email protected],

2 RESUMÉ : Table des Matières (manuelle) 1) Infinitif 2) «"VAV" inversif (="VAV" conversif)» 3) Infinitif + Présent + Passé + Futur + Impératif => = 65 Verbes sont choisis comme exemples dans ce chapitre 4) Conseils pour retenir les conjugaisons :» פּעל= 1. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 19 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.» "ה פּעל ל = lamèd-hé 2. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 14+1 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.» "ו 13 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section. פּעל ע = 'ayin-vav 3. Verbe du «Groupe 1 - pa'al» פּע ל = pi'èl 4. Verbes du «Groupe 2-19 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.

3 Table des Matières (automatique) RESUMÉ : Table des Matières (manuelle) 2 Table des Matières (automatique) 3 STRUCTURE DES DOCUMENTS : 4 PRÉAMBULE : 4 CONJUGAISON des Verbes (Résumé) : 5 1) INFINITIF 6 2) "VAV" inversif (= "VAV" conversif) 7 3) INFINITIF + PRÉSENT + PASSÉ + FUTUR + IMPÉRATIF 8 4) CONSEILS POU RETENIT LES CONJUGAISONS 9 11» לע פ = pa'al 1. Verbe du «Groupe 1-15» ה"ל לע פ = lamèd-hé 2. Verbe du «Groupe 1 - pa'al» 19 ו"ע לע פ = 'ayin-vav 3. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 23» ל ע פ = pi'èl 4. Verbe du «Groupe 2 - RESUMÉ : Table des Matières (manuelle) 28 ( ) André Gagnoud, [email protected], page 3/28

4 = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = STRUCTURE DES DOCUMENTS : «Cours (gratuit) d'hébreu moderne et biblique (Initiation)» (rédigé par André Gagnoud) = Tome 1 : Initiation (Étapes 01-10) <= Annexe 1 (1 page) <= Annexe 2 (1 page) <= Annexe 3 (1 page) <= Annexe 4 (3 pages) <= Annexe 5 (2 pages) = Tome 1 : Initiation (Étapes en développement) = Tome 2 : Verbes = Tome 3 : Vocabulaire biblique = Tome 4 : Annexes (documents indispensables pour Tome 1) Dans tout ces documents, vous pouvez cliquer sur les liens Internet (en bleu souligné) indiqués afin d accéder directement aux documents indiqués. Répertoire «Hébreu» => «Clavier Virtuel Hébreu» (clavier avec accents français : préférable, mais non indispensable) = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = André Gagnoud :-) ( ) <>< Site "Chrétien Biblique" pour l évangélisation et la réfutation des doctrines = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = PRÉAMBULE : Merci de bien vouloir me pardonner pour oser rédiger cette proposition d'initiation. En effet, je suis encore "presque débutant" en hébreu! Depuis , j'étudie seul l'hébreu moderne avec la "Méthode Assimil". De à , j'ai étudié l'hébreu biblique dans un petit groupe auprès d'une assemblée de chrétiens évangéliques de ma région. Dans ce cadre, j'ai ressenti le besoin de : documenter ce que nous avons étudié (notamment les explications des versets étudiés en hébreu biblique dans l'a.t.) ajouter de nombreux documents rédigés par moi-même. et surtout de développer une application "Clavier virtuel hébreu (pour clavier avec accents français)" afin de pouvoir aussi "écrire" en hébreu, avec ou sans les voyelles (ou "massores"). Le tout se trouve sur mon site Internet à l'adresse et notamment le "Clavier Virtuel Hébreu" à l adresse Donc, étant encore "presque débutant" en hébreu, je me souviens des difficultés rencontrées, et je peux en tirer profit pour mieux guider un "vrai débutant". De à , en rédigeant cette proposition "Initiation à l'hébreu moderne et biblique", cela me permet de réviser ce que j'ai appris en hébreu jusqu'à ce jour, et d'affermir cela dans ma mémoire. Le présent document est en cours de développement. Il est modifié régulièrement. Donc, chaque semaine, au moins, merci de vous assurer que vous accédez à sa plus récente version. Si vous acceptez d'essayer d'apprendre à partir du présent document, et de me contacter pour vos questions, vous contribuerez à affermir encore plus ce que j'ai appris. D'avance merci pour votre aide, vos questions et vos commentaires. Soyez bénis! ( ) André Gagnoud, [email protected], page 4/28

5 CONJUGAISON des Verbes (Résumé) : Pour cette initiation à l'hébreu, l'orthographe utilisée est alignée sur celle indiquée dans la page interactive : = "Hébreu.mobi : La référence de la conjugaison hébraïque" (choix de 3733! verbes conjugués à tous les temps ) Les sites suivants fournissent aussi des conjugaisons (pages interactives), mais pour un nombre plus limité de verbes : = "Learn Hebrew Verbs" (choix de 355 verbes conjugués à tous les temps ) = " Le verbe en hébreu" (choix de 255 verbes conjugués à tous les temps) Voir aussi les documents (lesquels me semblent encore trop complexes pour moi!) : (14 pages) = "Résumé de grammaire hébraïque (recommandations et repères)" (16 pages) = "Les verbes sur le modèle de " (67 pages) = "Cours de conjugaison ", par Serge Frydman (Lycée privé ORT, Villiers le Bel) = "Conjuguez en hébreu : Nouvelle méthode pour conjuguer facilement" (extraits) => 66 Verbes sont choisis comme exemples dans ce chapitre, et sont conjugués à : Infinitif, Présent, Passé, Futur, Impératif. L'orthographe utilisée est alignée sur celle indiquée dans la page interactive : = "Hébreu.mobi : La référence de la conjugaison hébraïque" (choix de 3733! verbes conjugués à tous les temps) Traduction français -> hébreu Pour une aide (imparfaite) à la traduction de «français -> hébreu» voir : : «Traduction FoneHebrew» => Traduction en hébreu carré mais sans massores + (très utile) translittération (en rouge) indiquant la prononciation approximative! : «Traduction Google» =>Traduction en hébreu carré mais sans massores, mais pas d'indication de prononciation Mini Dictionnaire récommandé : "Dictionnaire bilingue de poche Français<->Hébreu, avec translitération", Édition Prolog publishing House LTD, publié en Israël, 22 euros, pages, format 13.0x9.6x2.9 cm, code barre = / => Disponible, par exemple à : Espace Séphria, 20 Rue Théodore de Banville, F Nice, T= , Loupe pour voir les "massores" (= "néqoudot") : nécessaire, même avec de bons yeux, pour la plupart des documents écrits en hébreu avec des "massores" (= "néqoudot")! => Disponible, par exemple à : Nature et Découvertes, Cap 3000, F-06 St Laurent du Var => Loupe demi-lune (grossissement x3), à poser directement sur le document : photo, boite. ( ) André Gagnoud, [email protected], page 5/28

6 1) INFINITIF (en français, les verbes à l'infinitif finissent par "r" précédé/suivi d'une voyelle) ; (en hébreu, les verbes à l'infinitif commencent par «l» = ל suivi d'une voyelle) ; Remarque : L'orthographe fr certains verbes semble varier suivants les documents consultés (dictionnaire, outils de conjugaison)! ה מ ), כ, : (ex soit avec des "o holam" voir = "Hébreu.mobi : La référence de la conjugaison hébraïque" (choix de 3733! verbes conjugués à tous les temps ) voir = mon petit dictionnaire "Prolog" ; dans ) d'après l'orthographe utilisée מוֹ הוֹ, כוֹ, : (ex soit avec des "vav holam" = "Learn Hebrew Verbs" : choix de 355 verbes ; ל למוֹד / ל למ ד = l'infinitif) Ex : «apprendre» = lilmod (à ; ל א כ ל ; ל א ה ב ל א כוֹל «manger» = lè'èkol (à l'infinitif) = / ל א הוֹב «aimer» = lè'èhov (à l'infinitif) = / ( ) André Gagnoud, [email protected], page 6/28

7 2) "VAV" inversif (= "VAV" conversif) Ce terme se rapporte à une particularité spécialement rencontrées dans l'hébreu biblique. Si, dans l'hébreu biblique, un verbe est précédé de la consonne vav = ו collée devant le nom, alors il faut interpréter le verbe correspondant en inversant le temps : non pas au futur s'il est au futur, mais au passé! non pas au passé s'il est au passé, mais au futur! Étonnant n'est-ce pas! Dans une narration, le 1 er verbe est dans le temps réel, et les suivants sont en mode inversé! Voir les explications aux adresses : = «Learn Virtual Ulpan» (Vav Conversive / inversive Vav : Classic/Ancient Hebrew) = «Esther 4.11 (adapté du Siftei hakhamim sur Rachi : vav inversif» = «13 ième Paracha : Suite de Chémote» (voir dans le document le terme "vav conversif") = «Wav-consecutive» (voir dans le document la section "Waw of reversal") = «Learning Hebrew: Vav Conversive» = «Le pseudo WAW conversif : une clef intéressante pour la syntaxe de l'hébreu biblique (Tome I)», Mémoire de maîtrise d hébreu présenté par Francis BOULANGER, sous la direction de Mr. le professeur Matty Cohen, Université Charles de Gaulle, Lille III, (2000). = «Le pseudo WAW conversif : une clef intéressante pour la syntaxe de l'hébreu biblique (Tome II annexes)», Mémoire de maîtrise d hébreu présenté par Francis BOULANGER, sous la direction de Mr. le professeur Matty Cohen, Université Charles de Gaulle, Lille III, (2000). Exemples concrets dans l'a.t. : Genèse 1.3 : (3 exemples d'inversion futur => passé) => Voir va yo mèr = ו יּ אמ ר = et il dira => et il (a) dit (Note : ו = «va» (2 ième forme du et) => et) ; va yar' = ו יּ ר א = et il dira => et il (a) dit ; va yav-dèl = ו יּ ב דּ ל = et il séparera => et il sépara ; Jérémie : (1 exemple d'inversion passé => futur) => Voir vé ka ra ti = ו כ ר תּ י = et je coupai (une alliance) => et je ferai Interprétation suggérée pour ce «vav inversif = vav conversif» qui inverse le temps : Nous avons vu dans ו ו = vav qui symbolise «clou / crochet». En effet «crochet» = ו =» vav que la 6 ième lettre de l'alphabet hébreu est la consonne «Dans le livre de François Gaillac (voir ci-dessous), ce «clou / crochet» est interprété comme rappelant «Jésus cloué sur la croix pour le pardon de nos péchés»! => Référence FG1 :Voir les 3 Tomes du Livre «Je publierai Ton Nom יהוה (Le secret d'adonaï)», de François Gaillac, , Association «Éditions Tékhélet», 4 Rue d'aubignac, F La Grand'Combe. Tome 1 : 168 pages, ISBN , EAN = , p , notamment p139 (10 dernières lignes), p140 (5 premières lignes) Tome 2 : 180 pages, ISBN , EAN = , Tome 3 : 178 pages, ISBN , EAN = François Gaillac y écrit explicitement (Tome 1 p ) : «Une autre caractéristique remarquable auréole cette lettre ו quand on sait qu'elle a la vertu de transformer le passé en futur et le futur en passé! Certes les temps hébreux sont différents des nôtres puisqu'on parle d'action accomplie ou non, et justement, cette וlettre placée devant un verbe "au futur", le transforme en "passé"! Au lieu de traduire "et il dira", il faut comprendre "et il a dit" (Genèse 1.3) et au lieu de lire "et il était", nous comprendrons "et il a dit" (Psaumes 1.3). Ce wav conversif a donc l'originale vertu de transformer l'inaccompli en accompli et réciproquement. Il convertit l'action du verbe : le "passé" devient "futur" et le "futur" devient "passé"! Ce ו en forme de clou ne ferait-il pas "tout"? Il unit, il transforme, il convertit l'action! Il contrôle les temps comme si ce "wav" était le "Maître du Temps"!» En rédigeant le présent document, permettez-moi d'ajouter : «Par son sacrifice volontaire sur la croix, Jésus, qui est Dieu, ne nous a-t-il pas offert (si nous l'acceptons) d'inverser les choses?» Voir dans le N.T. : Matthieu 10.39, 16.25, Marc 8.35, Luc 9.24,17.33, Jean 3.16,5.24,6.35,8.12,11.25,12.25, Romains 5.21,6.4,6.23,8.2,8.11, 2 Corinthiens 5.4, Philippiens 1.21, Colossiens 3.3, 1 Jean 3.14, Apocalypse 2.8. ainsi que les prémices dans l'a.t. : Genèse : Vous aviez médité de me faire du mal : Dieu l a changé en bien,... ( ) André Gagnoud, [email protected], page 7/28

8 3) INFINITIF + PRÉSENT + PASSÉ + FUTUR + IMPÉRATIF Dans ce document, l'orthographe hébreu pour la conjugaison d'un verbe est alignée sur celle indiquée dans = "Hébreu.mobi : La référence de la conjugaison hébraïque" (choix de 3733! verbes conjugués à tous les temps ). «verbe» = po'al = פּ ע ל ; «racine (du verbe)» = chorèch = שׁוֹר שׁ ; (la racine d'un verbe comporte, en général, 3 consonnes) ; ; שׁ ם ה פּוֹע ל = hapo'al «infinitif» = chém ; ז מ ן = zman(e) «temps (grammaire)» =. צ ווּי= tsivouy(e) «impératif» = ; ע ת יד= «futur» = atid ; ע ב ר= «passé» = 'avar ; הוֹו ה= «présent» = hovèh ; נ ק ב י (נ ( = (n.) «féminin (f.)» = neqévi ; ז כ ר (ז ( = (z.) «masculin (m.)» = zakar ; ר בּ ים (ר ( = (r.) «pluriel (p.)» = rabim(e) ; י ח יד (י ( = (y.) «singulier (s.)» = yahid ( Pronoms personnels : (au masculin) : je, tu, il, nous vous ils = ani, atah, hou, anahnou, atèm, hém = (au féminin) : je, tu, elle, nous, vous, elles = ani, at, hi, anahnou, atèn, hén = Ces pronoms personnels sont : utilisés au présent généralement non utilisés au passé, sauf pour vraiment insister (ex : «moi, je»), ou pour lever une ambiguïté => ; א ני, אַת ה, הוּא, אַנ חנוּ, אַת ם, ה ם ; א ני, אַת, ה יא, אַנ חנוּ, אַת ן, ה ן ; (הוּא ( ג ר= (il) habitait» = (hou) gar «<=> ; א ני ג ר= Ex : «j'habite» = ani gar et généralement pour tous les verbes du «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav = פּעל ע "ו, soit donc les verbes : bouger, chanter, habiter, courir, discuter, jeûner, se lever, mettre mourir, se reposer, revenir, venir, voler (en avion) généralement non utilisés au futur, sauf pour vraiment insister (ex : «moi, je»), ou, si nécessaire, pour lever l'ambiguïté permanente du verbe au futur pour "tu(m.)"= "elle(f.)", quel que soit le groupe de conjugaison du verbe ;- ) ה יא ( תּ גוּר= => Ex : tu(m.) habitais(m.) = atah tagour = ; <=> elle(f.) habitais(f.) = hi tagour ) אַת ה ( תּ גוּר ) Pronoms personnels ( ) André Gagnoud, [email protected], page 8/28

9 4) CONSEILS POU RETENIT LES CONJUGAISONS Retenir la séquence correspondant aux 3 "départs de conjugaisons" (infinitif, je-présent, je-passé, je-futur). En effet, il me semble que le plus difficile est de connaître ces "départs de conjugaisons", ensuite de quoi, il me semble assez "mécanique" de retenir la progression des variantes pour la conjugaison au temps considéré. = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = Convention utilisée pour documenter les conjugaisons des Verbes : forme Canonique = Passé à la 3 ième personne du masculin "RIPPF" = Racine, Infinitif, Présent, Passé, Futur (démarrage de chaque conjugaison pour la 1 ière personne du singulier) = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = Exemple de "départs de conjugaisons" (infinitif, je-masc-présent, je-passé, je-futur) pour :. ל ל מוֹד לוֹמ ד ל מ ד תּ י א ל מ ד = èlmad Groupe 1 - pa'al => «apprendre» : lilmod : loméd : lamadti : ; למד ל ל מ ד לוֹמ ד ל מ ד תּ י א ל מ ד = RIPPF <=. ל שׁ תּוֹת שׁוֹת ה שׁ ת ית י א שׁ תּ ה = èchtèh Groupe 1 - pa'al lamèd-hé => «boire» : lichtot : chotèh : chatiti : ; שׁתה ל שׁ תּוֹת שׁוֹת ה שׁ ת ית י א שׁ תּ ה = RIPPF <=. ל גוּר ג ר גּ ר תּ י אָגוּר = agour Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav => «habiter / séjourner» : lagour : gar : garti : ; גור ל גוּר ג ר גּ ר תּ י אָגוּר = RIPPF <=. ל ד בּ ר מ ד בּ ר דּ יבּ ר תּ י א ד בּ ר = adabér Groupe 2 - pi'èl => «parler» : ledabér : medabér : dibarti : ; דבּר ל ד בּ ר מ ד בּ ר דּ בּ ר תּ י א ד בּ ר = RIPPF <= La progression des variantes (= des terminaisons) pour la conjugaison au temps considéré me semble assez "mécanique" et donc facile à retenir. Note : Je n'ai pas encore compris, dans le "Groupe 1", la distinction entre les 3 Sous-Groupes ("pa'al", "pa'al lamèd-hé ", "pa'al 'ayin-vav"), et je n'ai pas trouvé, sur Internet, de référence expliquant cela! Pourtant, cette distinction était explicitement faite dans le cours que j'ai suivi de à , quand j'ai étudié l'hébreu biblique dans un petit groupe auprès d'une assemblée de chrétiens évangéliques de ma région! Exemple de "progression mécanique" pour un temps donné :» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) למד = (racine ; ל ל מ ד = l'infinitif) Verbe «apprendre» = lilmod (à. לוֹמ ד לוֹמ ד ת לוֹמ ד ים לוֹמ דוֹת = lomdot apprendre au présent (ms., fs., mp., fp.) : loméd, lomèdèt, lomdim, => soit donc au présent le modèle => xxèh : xxah : xxim : xxot apprendre au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : lamadti : lamadta,lamadt : lamad,lamdah : lamdnou : lemadtèm,lemadtèn : lamdou. ל מ ד תּ י ל מ ד תּ ל מ ד תּ ל מ ד ל מ ד ה ל מ ד נוּ ל מ ד תּ ם ל מ ד תּ ן ל מ דוּ= => soit donc au passé le modèle => xayazti : xayazta,xayazt : xayaz,xayzah : xayznou : xeyaztèm,xexaztèn : xayzou apprendre au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èlmad : tilmad,tilmadi : yilmad,tilmad : nilmad : tilmdou : yilmdou. א ל מ ד תּ ל מ ד תּ ל מ ד י י ל מ ד תּ ל מ ד נ ל מ ד תּ ל מ דוּ י ל מ דוּ = => soit donc au futur le modèle => èxay : tixay,tixayi : yixay,tixay : nixay : tixyou : yixyou. ל מ ד ל מ ד י ל מ דוּ = limdou apprendre à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : limad : limdi : => soit donc à l'impératif le modèle => xx : xxi : xxou ; למד ל ל מ ד לוֹמ ד ל מ ד תּ י א ל מ ד = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) שׁתה = (racine ; ל שׁ תּוֹת= l'infinitif) Verbe «boire» = lichtot (à. שׁוֹת ה שׁוֹת ה שׁוֹת ים שׁוֹתוֹת = chotot boire au présent (ms., fs., mp., fp.) : chotèh, chotah, chotim, => soit donc au présent le modèle => xxèh : xxah : xxim : xxot boire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chatiti : chatita,chatit : chatah,chat(e)tah : chatinou : chtitèm,chtitèn : chatou. שׁ ת ית י שׁ ת ית שׁ ת ית שׁ ת ה שׁ ת ת ה שׁ ת ינוּ שׁ ת ית ם שׁ ת ית ן שׁ תוּ = => soit donc au passé le modèle => xayiti : xayita,xayit : xaya,xaytah : xayinou : xayitèm,xayitèn : xayou boire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èchtèh : tichtèh,tichti : yichtèh,tichtèh : nichtèh : tichtou : yichtou. א שׁ תּ ה תּ שׁ תּ ה תּ שׁ תּ י י שׁ תּ ה תּ שׁ תּ ה נ שׁ תּ ה תּ שׁ תּוּ י שׁ תּוּ = => soit donc au futur le modèle => èxxèh : tixxèh,tixxi : yixxèh,tixxèh : nixxèh : tixxou : yixxou. שׁ ת ה שׁ ת י שׁ תוּ = chtou boire à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : chtéh : chti : ( ) André Gagnoud, [email protected], page 9/28

10 => soit donc à l'impératif le modèle => xx : xxi : xxou «Cours (gratuit) d'hébreu moderne et biblique (Initiation -> Tome 2 : Verbes)» ; שׁתה ל שׁ תּוֹת שׁוֹת ה שׁ ת ית י א שׁ תּ ה = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) גור= (racine ; ל גוּר= l'infinitif) Verbe «habiter / séjourner» = lagour (à. ג ר ג ר ה ג ר ים ג רוֹת = garot habiter / séjourner au présent (ms., fs., mp., fp.) : gar, garah, garim, => soit donc au présent le modèle => xx : xxah : xxim : xxot habiter / séjourner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : garti : garta,gart : gar,garah : garnou : gartèm,gartèn : gar(e)ou. גּ ר תּ י גּ ר תּ גּ ר תּ גּ ר גּ ר ה גּ ר נוּ גּ ר תּ ם גּ ר תּ ן גּ ר וּ = => soit donc au passé le modèle => xxti : xxta,xxt : xx,xxah : xxnou : xxtèm,xxtèn : xxou habiter / séjourner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : agour : tagour,tagouri : yagour,tagour : nagour : tagourou : yagourou. אָגוּר תּ גוּר תּ גוּר י י גוּר תּ גוּר נ גוּר תּ גוּרוּ י גוּרוּ = => soit donc au futur le modèle => xx : txx,txxi : yxx,txx : nxx : txxou : yxxou. גּוּר גּוּר י גּוּרוּ = gourou habiter / séjourner à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : gour : gouri : => soit donc à l'impératif le modèle => xx : xxi : xxou ; גור ל גוּר ג ר גּ ר תּ י אָגוּר = RIPPF <=» פּע ל= «Groupe 2 - pi'el <= ; ) דבּר = (racine ; ל ד בּ ר= l'infinitif) Verbe «parler» = ledabér (à. מ ד בּ ר מ ד בּ ר ת מ ד בּ ר ים מ ד בּ רוֹת= parler au présent (ms., fs., mp., fp.) : medabér, medabèrèt, medabrim, medabrot => soit donc au présent le modèle => xxèy : xxèyèt : xxyim : xxyot parler au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : dibarti : dibarta,dibart : dibér,dibrah : dibarnou : dibartèm,dibartèn : dibrou. דּ בּ ר תּ י דּ בּ ר תּ דּ בּ ר תּ דּ בּ ר דּ בּ ר ה דּ בּ ר נוּ דּ בּ ר תּ ם דּ בּ ר תּ ן דּ בּ רוּ = => soit donc au passé le modèle => xiyazta,xiyazt : xiyéz,xiyzah : xiyzou : xiyaztèm,xiyaztèn : xiyzou parler au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : adabér : t(e)dabér,t(e)dabri : y(e)dabér,t(e)dabér : n(e)dabér : t(e)dabrou : y(e)dabrou. א ד בּ ר תּ ד בּ ר תּ ד בּ ר י י ד בּ ר תּ ד בּ ר נ ד בּ ר תּ ד בּ רוּ י ד בּ רוּ = => soit donc au futur le modèle => axxér : t(e)xxér,t(e)xxri : y(e)xxér,t(e)xxér : n(e)xxér : t(e)xxrou : y(e)xxrou. דּ בּ ר דּ בּ ר י דּ בּ רוּ = dabrou parler à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : dabér : dabri : => soit donc à l'impératif le modèle => xx : xxi : xxou ; דבּר ל ד בּ ר מ ד בּ ר דּ בּ ר תּ י א ד בּ ר = RIPPF <= ) Conseils pour retenir les conjugaisons : ( ) André Gagnoud, [email protected], page 10/28

11 » פּעל = pa'al 1. Verbe du «Groupe 1-19 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.. ל ל מוֹד = l'infinitif) Modèle : voir «apprendre» = lilmod (à» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) אהב = (racine ; ל א ה ב = l'infinitif) Verbe «aimer» = lèèhov (à. אוֹה ב אוֹה ב ת אוֹה ב ים אוֹה בוֹת = ohavot aimer au présent (ms., fs., mp., fp.) : ohév, ohèvèt, ohavim, aimer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : ahavti : ahavta,ahavt : ahav,ahavah : ahavnou : ahavtèm,ahavtèn : ahavou. אָה ב תּ י אָה ב תּ אָה ב תּ אָה ב אָה ב ה אָה ב נוּ א ה ב תּ ם א ה ב תּ ן אָה בוּ= aimer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : ohav : tohav,tohavi : yohav,tohav : nohav : tohavou : yohavou. א ה ב תּ אה ב תּ אה ב י י אה ב תּ אה ב נ אה ב תּ אה בוּ י אה בוּ = ; אהב ל א ה ב אוֹה ב אָה ב תּ י א ה ב = RIPPF <=» פּעל= «Groupe 1 - pa'al <= ; ) למד = (racine ; ל ל מ ד= l'infinitif) Verbe «apprendre» = lilmod (à. לוֹמ ד לוֹמ ד ת לוֹמ ד ים לוֹמ דוֹת= apprendre au présent (ms., fs., mp., fp.) : loméd, lomèdèt, lomdim, lomdot apprendre au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : lamadti : lamadta,lamadt : lamad,lamdah : lamdnou : lemadtèm,lemadtèn : lamdou. ל מ ד תּ י ל מ ד תּ ל מ ד תּ ל מ ד ל מ ד ה ל מ ד נוּ ל מ ד תּ ם ל מ ד תּ ן ל מ דוּ= apprendre au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èlmad : tilmad,tilmadi : yilmad,tilmad : nilmad : tilmdou : yilmdou. א ל מ ד תּ ל מ ד תּ ל מ ד י י ל מ ד תּ ל מ ד נ ל מ ד תּ ל מ דוּ י ל מ דוּ =. ל מ ד ל מ ד י ל מ דוּ = limdou apprendre à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : limad : limdi : ; למד ל ל מ ד לוֹמ ד ל מ ד תּ י א ל מ ד = RIPPF <=» פּעל= «Groupe 1 - pa'al <= ; ) אמר = (racine ; ל אמ ר / לוֹמ ר = l'infinitif) Verbe «dire» = lomar / léomar (à. אוֹמ ר אוֹמ ר ת אוֹמ ר ים אוֹמ רוֹת = omrot dire au présent (ms., fs., mp., fp.) : omér, omèrèt, omrim, dire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : amarti : amarta,amart : amar,amrah : amarnou : amartèm,amartèn : amrou. אָמ ר תּ י אָמ ר תּ אָמ ר תּ אָמ ר אָמ ר ה אָמ ר נוּ א מ ר תּ ם א מ ר תּ ן אָמ רוּ = dire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : omar : tomar,tomari : yomar,tomar : nomar : tomrou : yomrou. א מ ר תּ אמ ר תּ אמ ר י י אמ ר תּ אמ ר נ אמ ר תּ אמ רוּ י אמ רוּ = אמר ל אמ ר / לוֹמ ר אוֹמ ר אָמ ר תּ י א מ ר => RIPPF = ;» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) כתב = (racine ; ל יכ תּ ב = l'infinitif) Verbe «écrire» = liktov (à. כּוֹת ב כּוֹת ב ת כּוֹת ב ים כּוֹת בוֹת = kotvot écrire au présent (ms., fs., mp., fp.) : kotév, kotèvèt, kotvim, écrire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : katavti : katavta,katavt : katav,katavah : katavnou : ktavtèm,ktavtèn : katavou. כּ ת ב תּ י כּ ת ב תּ כּ ת ב תּ כּ ת ב כּ ת ב ה כּ ת ב נוּ כּ ת ב ת ם כּ ת ב ת ן כּ ת בוּ= écrire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èktov : tiktov,tiktovi : yiktov,tiktov : niktov : tiktvou : yiktvou. א כ תּ ב תּ כ תּ ב תּ כ תּ ב י י כ תּ ב תּ כ תּ ב נ כ תּ ב תּ כ ת בוּ י כ תּ בוּ = ; כתב ל יכ תּ ב כּוֹת ב כּ ת ב תּ י א כ תּ ב = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) שמע = (racine ; ל שׁ מוֹע = l'infinitif) Verbe «entendre (écouter)» = lichmo'a (à. שׁוֹמ ע שׁוֹמ ע ת שׁוֹמ ע ים שׁוֹמ עוֹת = chom'ot entendre au présent (ms., fs., mp., fp.) : chomé'a, choma'at, chom'im, entendre au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chama'ti : chama'ta,chama't : chama',cham'ah : chama'nou : chama'tèm,chama'tèn : cham'ou. שׁ מ ע תּ י שׁ מ ע תּ שׁ מ ע תּ שׁ מ ע שׁ מ ע ה שׁ מ ע נוּ שׁ מ ע תּ ם שׁ מ ע תּ ן שׁ מ עוּ = entendre au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èchma' : tichma',tchma'i : yichma',tichma' : nichma' : tichm(e)'ou : yichm(e)'ou ( ) André Gagnoud, [email protected], page 11/28

12 . א שׁ מ ע תּ שׁ מ ע תּ שׁ מ ע י י שׁ מ ע תּ שׁ מ ע נ שׁ מ ע תּ שׁ מ עוּ י שׁ מ עוּ = ; שמע ל שׁ מוֹע שׁוֹמ ע שׁ מ ע תּ י א שׁ מ ע = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) שלח = (racine ; ל שׁ ל ח = l'infinitif) Verbe «envoyer» = lichloha (à. שׁוֹל ח שׁוֹל ח ת שׁוֹל ח ים שׁוֹל חוֹת = cholhot envoyer au présent (ms., fs., mp., fp.) : choléha, cholahat, cholhim, envoyer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chalahti : chalahta,chalaht : chalah,chalhah : chlahnou : chlahtèm,chlahtèn : chalhou. שׁ ל ח תּ י שׁ ל ח תּ שׁ ל ח תּ שׁ ל ח שׁ ל ח ה שׁ ל ח נוּ שׁ ל ח תּ ם שׁ ל ח תּ ן שׁ ל חוּ = envoyer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èchlah : tichlah,tichlahi : yichlah,tichlahi : nichlah : tichl(e)hou : yichl(e)hou. א שׁ ל ח תּ שׁ ל ח תּ שׁ ל ח י י שׁ ל ח תּ שׁ ל ח נ שׁ ל ח תּ ש ל חוּ י שׁ ל חוּ = ; שלח ל שׁ ל ח שׁוֹל ח שׁ ל ח תּ י א שׁ ל ח = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) סגר = (racine ; ל ס גּ ר = l'infinitif) Verbe «fermer» = lisgor (à. סוֹג ר סוֹג ר ת סוֹג ר ים סוֹג רוֹת = sogrot fermer au présent (ms., fs., mp., fp.) : sogér, sogèrèt, sogrim, fermer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : sagarti : sagarta,sagart : sagar,sagrah : sagarnou : sagartèm,sagartèn : sagrou. ס ג ר תּ י ס ג ר תּ ס ג ר תּ ס ג ר ס ג ר ה ס ג ר נוּ ס ג ר תּ ם ס ג ר תּ ן ס ג רוּ = fermer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : ésgor : tisgor,tisgori : yisgor,tisgori : nisgor : tisgrou : yisgrou. א ס גּ ר תּ ס גּ ר תּ ס גּ ר י י ס גּ ר תּ ס גּ ר נ ס גּ ר תּ ס גּ רוּ י ס גּ רוּ = ; סגר ל ס גּ ר סוֹג ר ס ג ר תּ י א ס גּ ר = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) שמר = (racine ; ל שׁ מ ר = l'infinitif) Verbe «garder» = lichmor (à. שׁוֹמ ר שׁוֹמ ר ת שׁוֹמ ר ים שׁוֹמ רוֹת = chomrot garder au présent (ms., fs., mp., fp.) : chomér, chomèrèt, chomrim, garder au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chamarti : chamarta,chamart : chamar,chamrah : chamarnou : chmartèm,chmartèn : chamrou. שׁ מ ר תּ י שׁ מ ר תּ שׁ מ ר תּ שׁ מ ר שׁ מ ר ה שׁ מ ר נוּ שׁ מ ר תּ ם שׁ מ ר תּ ן שׁ מ רוּ= garder au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : échmor : tichmor,tichmri : yichmor,tichmor : nichmor : tichmrou : yichmrou. א שׁ מ ר תּ שׁ מ ר תּ שׁ מ ר י י שׁ מ ר תּ שׁ מ ר נ שׁ מ ר תּ שׁ מ רוּ י שׁ מ רוּ = ; שמר ל שׁ מ ר שׁוֹמ ר שׁ מ ר תּ י א שׁ מ ר = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) קרא = (racine ; ל ק ר א = l'infinitif) Verbe «lire / appeler» = liqro (à. קוֹר א קוֹר את קוֹר א ים קוֹר אוֹת = qorot lire / appeler au présent (ms., fs., mp., fp.) : qoré, qorét, qorim, lire / appeler au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : qara'ti : qara'ta,qara't : qara',qar'ah : qara'nou : qra'tèm,qra'tèn : qar'ou. ק ר את י ק ר את ק ר את ק ר א ק ר אָה ק ר אנוּ ק ר את ם ק ר את ן ק ר אוּ= lire / appeler au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : éqra' : tiqra',tiqr'i : yiqra',tiqr'i : niqra' : tiqr'ou : yiqr'ou. א ק ר א תּ ק ר א תּ ק ר א י י ק ר א תּ ק ר א נ ק ר א תּ ק ר אוּ י ק ר אוּ = ; קרא ל ק ר א קוֹר א ק ר את י א ק ר א = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) אכל = (racine ; ל א כ ל = l'infinitif) Verbe «manger» = lè'èkol (à. אוֹכ ל אוֹכ ל ת אוֹכ ל ים אוֹכ לוֹת = oklot manger au présent (ms., fs., mp., fp.) : okél, okèlèt, oklim, manger au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : akalti : akalta,akalt : akal,aklah : akalnou : akaltèm,akaltèn : aklou. אָכ ל תּ י אָכ ל תּ אָכ ל תּ אָכ ל אָכ ל ה אָכ ל נוּ א כ ל תּ ם א כ ל תּ ן אָכ לוּ= manger au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : okal : tokal,tokali : yokal,tokal : nokal : toklou : yoklou. א כ ל תּ אכ ל תּ אכ ל י י אכ ל תּ אכ ל נ אכ ל תּ אכ לוּ י אכ לוּ = ; אכל ל א כ ל אוֹכ ל אָכ ל תּ י א כ ל = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) עבר = (racine ; ל ע ב ר = l'infinitif) Verbe «passer / dépasser / outrepasser» = la'avor (à ( ) André Gagnoud, [email protected], page 12/28

13 . עוֹב ר עוֹב ר ת עוֹב ר ים עוֹב רוֹת = 'ovrot passer / dépasser / outrepasser au présent (ms., fs., mp., fp.) : 'ovér, 'ovèrèt, 'ovrim, passer / dépasser / outrepasser au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : avarti : avarta,avart : avar,avrah : avarnou : avartèm,avartèn : avrou. ע ב ר תּ י ע ב ר תּ ע ב ר תּ ע ב ר ע ב ר ה ע ב ר נוּ ע ב ר תּ ם ע ב ר תּ ן ע ב רוּ= passer / dépasser / outrepasser au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : é'èvor : ta'avor,ta'avri : ya'avri,ta'avor : na'avor : ta'avrou : ya'avrou. א ע ב ר תּ ע ב ר תּ ע ב ר י י ע ב ר תּ ע ב ר נ ע ב ר תּ ע ב רוּ י ע ב רוּ = ; עבר ל ע ב ר עוֹב ר ע ב ר תּ י א ע ב ר = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) חשב = (racine ; ל ח שׁ ב = l'infinitif) Verbe «penser» = lahachov (à. חוֹשׁ ב חוֹשׁ ב ת חוֹשׁ בים חוֹשׁ בוֹת = hochvot penser au présent (ms., fs., mp., fp.) : hochév, hochèvèt, hochvim, penser au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : hachavti : hachavta,hachavt : hachav,hachvah : akalnou : hachavtèm,hachavtèn : hachvou. ח שׁ ב תּ י ח שׁ ב תּ ח שׁ ב תּ ח שׁ ב ח שׁ ב ה ח שׁ ב נוּ ח שׁ ב תּ ם ח שׁ ב תּ ן ח שׁ בוּ = penser au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èhèchov : tahachov,tahachvi : yahachov,tahachov : nahachov : tahachvou : yahachvou. א ח שׁ ב תּ ח שׁ ב תּ ח שׁ ב י י ח שׁ ב תּ ח שׁ ב נ ח שׁ ב תּ ח שׁ בוּ י ח שׁ בוּ = ; חשב ל ח שׁ ב חוֹשׁ ב ח שׁ ב תּ י א ח שׁ ב = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) שאל = (racine ; ל שׁ א ל = l'infinitif) Verbe «questionner» = lich'ol (à. שׁוֹא ל שׁוֹא ל ת שׁוֹא ל ים שׁוֹא לוֹת = choalot questionner au présent (ms., fs., mp., fp.) : choèl, choèlèt, choalim, questionner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chaalti : chaalta,chaalt : chaal,chaalah : chaalnou : ch(e)altèm,ch(e)altèn : chaalou. שׁ אַל תּ י שׁ אַל תּ שׁ אַל תּ שׁ אַל שׁ א ל ה שׁ אַל נוּ שׁ אַל תּ ם שׁ אַל תּ ן שׁ א לוּ = questionner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èch(e)al : tich(e)al,tich(e)ali : yich(e)al,tich(e)al : nich(e)al : tich(e)alou : yich(e)alou. א שׁ אַל תּ שׁ אַל תּ שׁ א ל י י שׁ אַל תּ שׁ אַל נ שׁ אַל תּ שׁ אָלוּ י שׁ א לוּ = ; שאל ל שׁ א ל שׁוֹא ל שׁ אַל תּ י א שׁ אַל = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) פגש = (racine ; ל פ גּ שׁ = l'infinitif) Verbe «rencontrer» = lifgoch (à. פּוֹג שׁ פּוֹג שׁ ת פּוֹג שׁ ים פּוֹג שׁוֹת = pogchot rencontrer au présent (ms., fs., mp., fp.) : pogéch, pogèchèt, pogchim, rencontrer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : pagachti : pagachta,pagacht : pagach,pagchah : pagachnou : p(e)gachtèm,p(e)gachtèn : pagchou. פּ ג שׁ תּ י פּ ג שׁ תּ פּ ג שׁ תּ פּ ג שׁ פּ ג שׁ ה פּ ג שׁ נוּ פּ ג שׁ תּ ם פּ ג שׁ תּ ן פּ ג שׁוּ= rencontrer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èfgoch : tifgoch,tifgochi : yifgoch,tifgoch : nifgoch : tifg(e)chou : yifg(e)chou. א פגּ שׁ תּ פ גּ שׁ תּ פ גּ שׁ י י פ גּ שׁ תּ פ גּ שׁ נ פ גּ שׁ תּ פגּ שׁוּ י פ גּ שׁוּ = ; פגש ל פ גּ שׁ פּוֹג שׁ פּ ג שׁ תּ י א פגּ שׁ = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) צחק = (racine ; ל צ ח ק = l'infinitif) Verbe «rire» = litshoq (à. צוֹח יק צוֹח ק ת צוֹח ק ים צוֹח קוֹת = tsohaqot rire au présent (ms., fs., mp., fp.) : tsohéq, tsohèqèt, tsohaqim, rire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : tsahaqti : tsahaqta,tsahaqt : tsahaq,tsahaqah : tsahaqnou : tsehaqtèm,tsehaqtèn : tsahaqou. צ ח ק תּ י צ ח ק תּ צ ח ק תּ צ ח ק צ ח ק ה צ ח ק נוּ צ ח ק תּ ם צ ח ק תּ ן צ ח קוּ= rire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : ètshaq : titshaq,titshaqi : yitshaq,titshaq : nitshaq : titshaqou : yitshaqou. א צ ח ק תּ צ ח ק תּ צ ח ק י י צ ח ק תּ צ ח ק נ צ ח ק תּ צ ח קוּ י צ ח קוּ = ; צחק ל צ ח ק צוֹח יק צ ח ק תּ י א צ ח ק = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) זכר = (racine ; ל ז כּ ר = l'infinitif) Verbe «se souvenir» = lizkor (à. זוֹכ ר זוֹכ ר ת זוֹכ ר ים זוֹכ רוֹת = zokrot se souvenir au présent (ms., fs., mp., fp.) : zoker, zokèrèt, zokrim, se souvenir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : zakarti : zakarta,zakart : zakar,zakrah : zakarnou : z(e)kartèm,z(e)kartèn : zak(e)rou ( ) André Gagnoud, [email protected], page 13/28

14 . ז כ ר תּ י ז כ ר תּ ז כ ר תּ ז כ ר ז כ ר ה ז כ ר נוּ ז כ ר תּ ם ז כ ר תּ ן ז כ רוּ = se souvenir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èzkor : tizkor,tizkri : yizkor,tizkor : nizkrou : tizkrou : yizkrou. א ז כּ ר תּ ז כּ ר תּ ז כּ ר י י ז כּ ר תּ ז כּ ר ת ז כּ רוּ תּ ז כּ רוּ י ז כּ רוּ = ; זכר ל ז כּ ר זוֹכ ר ז כ ר תּ י א ז כּ ר = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) עמד = (racine ; ל ע מ ד = l'infinitif) Verbe «se tenir debout» = la'amod (à. עוֹמ ד עוֹמ ד ת עוֹמ ד ים עוֹמ דוֹת = 'omdot se tenir debout au présent (ms., fs., mp., fp.) : 'oméd, 'omèdèt, 'omdim, se tenir debout au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : 'amadti : 'amadta,'amadt : 'amad,'am(e)dah : 'amadnou : 'amadtèm,'amadtèn : 'amdou. ע מ ד תּ י ע מ ד תּ ע מ ד תּ ע מ ד ע מ ד ה ע מ ד נוּ ע מ ד תּ מ ע מ ד תּ ן ע מ דוּ = se tenir debout au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : è'amor : ta'amor,ta'amri : ya'amor,ta'amor : na'amor : ta'amrou : ya'amrou. א ע מ ד תּ ע מ ד תּ ע מ ד י י ע מ ד תּ ע מ ד נ ע מ ד תּ ע מ דוּ י ע מ דוּ = ; עמד ל ע מ ד עוֹמ ד ע מ ד תּ י א ע מ ד = RIPPF <=» פּעל= «Groupe 1 - pa'al <= ; ) עבד = (racine ; ל ע ב ד= l'infinitif) Verbe «travailler» = la'avod (à. עוֹב ד עוֹב ד ת עוֹב ד ים עוֹב דוֹת = ovdot travailler au présent (ms., fs., mp., fp.) : ovéd, ovèdèt, ovdim, travailler au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : 'avadti : 'avadta,'avadt : 'avad,'avdah : 'avadnou : 'avadtèm,'avadtèn : 'avdou. ע ב ד תּ י ע ב ד תּ ע ב ד תּ ע ב ד ע ב ד ה ע ב ד נוּ ע ב ד תּ ם ע ב ד תּ ן ע ב דוּ = travailler au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : è'èvod : ta'avod,ta'avdi : ya'avdi,ta'avod : na'avod : ta'avdou : ya'avdou. א ע ב ד תּ ע ב ד תּ ע מ ד י י ע ב ד תּ ע ב ד נ ע מ ד תּ ע ב דוּ י ע ב דוּ = ; עבד ל ע ב ד עוֹב ד ע ב ד תּ י א ע ב ד = RIPPF <=» פּעל = pa'al «Groupe 1 - <= ; ) מצא = (racine ; ל מ צ א = l'infinitif) Verbe «trouver» = limtso (à. מוֹצ א מוֹצ את מוֹצ א ים מוֹצ אוֹת = motsot trouver au présent (ms., fs., mp., fp.) : motsé, motsét, motsim, trouver au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : matsa'ti : matsa'ta,matsa't : matsa',mats'ah : matsa'nou : matsa'tèm,matsa'tèn : mats(e)'ou. מ צ את י מ צ את מ צ את מ צ א מ צ אָה מ צ אנוּ מ צ את ם מ צ את ן מ צ אוּ = trouver au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èmtsa' : timtsa',timts(e)'i : yimtsa', timts(e)'i : nimtsa' : timts(e)'ou : yimts(e)'ou. א מ צ א תּ מ צ א תּ מ צ א י י מ צ א תּ מ צ א נ מ צ א תּ מ צ אוּ י מ צ אוּ = ; מצא ל מ צ א מוֹצ א מ צ את י א מ צ א = RIPPF <= ( ) André Gagnoud, [email protected], page 14/28

15 » פּעל ל "ה = lamèd-hé 2. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 14+1 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.. ל שׁ תּוֹת= l'infinitif) Modèle : voir «boire» = lichtot (à» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) קנה = (racine ; ל ק נוֹת= l'infinitif) Verbe «acheter» = liqnot (à. קוֹנ ה קוֹנ ה קוֹנ ים קוֹנוֹת = qonot acheter au présent (ms., fs., mp., fp.) : qonèh, qonah, qonim, acheter au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : qaniti : qanita,qanit : qanah,qan(e)tah : qaninou : qnitèm,qnitèn : qanou. ק נ ית י ק נ ית ק נ ית ק נ ה ק נ ת ה ק נ ינוּ ק נ ית ם ק נ ית ן ק נוּ = acheter au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èqnèh : tiqnèh,tiqni : yiqnèh,tiqni : niqnèh : tiqnou : yiqnou. א ק נ ה תּ ק נ ה תּ ק נ י י ק נ ה תּ ק נ ה נ ק נ ה תּ ק נוּ י ק נוּ = ; קנה ל ק נוֹת קוֹנ ה ק נ ית י א ק נ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) היה= (racine ; ל ה וֹת= l'infinitif) Verbe «avoir» = lihyot (à => Attention! : avoir au présent «j'ai., etc.» est traduit par l'expression «il y a pour moi, etc.» «j'aim., j'aif., tum. as, tuf. as, il a, elle a» est traduit par l'expression «il y a (pour moim., pour moif., pour toim., pour toif., pour lui, pour elle)» י שׁ ל י י שׁ ל ך, י שׁ ל ך י שׁ לוֹ, י שׁ ל ה = yéch li : yéch lèka,yéch lak : yéch lo,yéch lah =. «nousmf. avons, vousm. avez, vousf. avez, ils ont, elles ont» est traduit par l'expression «il y a (pour nousm., pour nousf., pour vousm., pour vousf., pour ils, pour elles) )». י שׁ ל נוּ י שׁ ל כ ם, י שׁ ל כ ן י שׁ ל ה ם, י שׁ ל ה ן = lahèn = yéch lanou : yéch lakèm,yéch lakèn : yéch lahèm,yéch => avoir au passé semble conjugué exactement comme le verbe être au passé! avoir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : hayiiti :hayiita,hayiit : hayah,hay(e)tah : hayiinou : hayiitèm,hayiitèn : hayou. ה י ית י ה י ית ה י ית ה י ה ה י ת ה ה י ינוּ ה י ית ם ה י ית ן ה יוּ = => avoir au futur semble conjugué exactement comme le verbe être au futur! avoir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èhyèh : tihyèh,tihyii : yihyèh,tihyèh : nihyèh : tihyou,tihyou : yihyou,yihyou. א ה י ה תּ ה י ה תּ ה י י י ה י ה תּ ה י ה נ ה י ה תּ ה יוּ תּ ה יוּ י ה יוּ י ה יוּ = => avoir à l'impératif semble conjugué exactement comme le verbe être à l'impératif!. ה י ה ה י י ה יוּ = hayou avoir à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : hèyéh : hayii : ; היה ל ה וֹת י שׁ ל י ה י ית י א ה י ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) שׁתה = (racine ; ל שׁ תּוֹת= l'infinitif) Verbe «boire» = lichtot (à. שׁוֹת ה שׁוֹת ה שׁוֹת ים שׁוֹתוֹת = chotot boire au présent (ms., fs., mp., fp.) : chotèh, chotah, chotim, boire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chatiti : chatita,chatit : chatah,chat(e)tah : chatinou : chtitèm,chtitèn : chatou. שׁ ת ית י שׁ ת ית שׁ ת ית שׁ ת ה שׁ ת ת ה שׁ ת ינוּ שׁ ת ית ם שׁ ת ית ן שׁ תוּ = boire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èchtèh : tichtèh,tichti : yichtèh,tichtèh : nichtèh : tichtou : yichtou. א שׁ תּ ה תּ שׁ תּ ה תּ שׁ תּ י י שׁ תּ ה תּ שׁ תּ ה נ שׁ תּ ה תּ שׁ תּוּ י שׁ תּוּ =. שׁ ת ה שׁ ת י שׁ תוּ= boire à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : chtéh : chti : chtou ; שׁתה ל שׁ תּוֹת שׁוֹת ה שׁ ת ית י א שׁ תּ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) בנה = (racine ; ל ב נוֹת= l'infinitif) Verbe «construire» = livnot (à. בּוֹנ ה בּוֹנ ה בּוֹנ ים בּוֹנוֹת = bonot construire au présent (ms., fs., mp., fp.) : bonèh, bonah, bonim, construire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : baniti : banita,banit : banah,ban(e)tah : baninou : bnitèm,bnitèn : banou. בּ נ ית י בּ נ ית בּ נ ית בּ נ ה בּ נ ת ה בּ נ ינוּ בּ נ ית ם בּ נ ית ן בּ נוּ= construire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èvnèh : tivnèh,tivni : yivnèh,tivnèh : nivnèh : tivnou : yivnou ( ) André Gagnoud, [email protected], page 15/28

16 . א ב נ ה תּ ב נ ה תּ ב נ י י ב נ ה תּ ב נ ה נ ב נ ה תּ ב נוּ י ב נוּ = ; בנה ל ב נוֹת בּוֹנ ה בּ נ ית י א ב נ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) היה = (racine ; ל ה יוֹת= l'infinitif) Verbe «être» = liheyot (à être au présent (ms., fs., mp., fp.) : hovèh, hovah, hovim, hovot = הוֹו ה הוֹו ה הוֹו ים ה ווֹת. <= être au présent n'est pas utilisé! => être au passé semble conjugué exactement comme le verbe avoir au passé! être au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : hayiiti : hayiita,hayiit : hayah,hay(e)tah : hayiinou : hayiitèm,hayiitèn : hayou. ה י ית י ה י ית ה י ית ה י ה ה י ת ה ה י ינוּ ה י ית ם ה י ית ן ה יוּ = => être au futur semble conjugué exactement comme le verbe avoir au futur! être au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èhyèh : tihyèh,tihyii : yihyèh,tihyèh : nihyèh : tihyou : yihyou. א ה י ה תּ ה י ה תּ ה י י י ה י ה תּ ה י ה נ ה י ה תּ ה יוּ י ה יוּ = => être à l'impératif semble conjugué exactement comme le verbe avoir à l'impératif!. ה י ה ה י י ה יוּ = hayou être à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : hèyéh : hayii : ; היה ל ה יוֹת הוֹו ה ה י ית י א ה י ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) חלה = (racine ; ל ח לוֹת= l'infinitif) Verbe «être malade» = lahalot (à. חוֹל ה חוֹל ה חוֹל ים חוֹלוֹת = holot être malade au présent (ms., fs., mp., fp.) : holèh, holah, holim, être malade au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : haliti : halita,halit : halah,haltah : halinou : halitèm,halitèn : halou. ח ל ית י ח ל ית ח ל ית ח ל ה ח ל ת ה ח ל ינוּ ח ל ית ם ח ל ית ן ח לוּ = être malade au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èhlèh : tèhèlèh,tèhèli : yèhèlèh,tèhèlèh : nèhèlèh : tèhèlou : yèhèlou. א ח ל ה תּ ח ל ה תּ ח ל י י ח ל ה תּ ח ל ה נ ח ל ה תּ ח לוּ י ח לוּ = ; חלה ל ח לוֹת חוֹל ה ח ל ית י א ח ל ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) עשה = (racine ; ל ע שׂוֹת= l'infinitif) Verbe «faire» = la'asot (à. עוֹשׂ ה עוֹשׂ ה עוֹשׂ ים עוֹשׂוֹת = 'osot faire au présent (ms., fs., mp., fp.) : 'osèh, 'osah, 'osim, faire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : 'asiti : 'asita,'asit : 'asah,'astah : 'asinou : 'asitèm,'asitèn : 'asou. ע שׂ ית י ע שׂ ית ע שׂ ית ע שׂ ה ע שׂ ת ה ע שׂ ינוּ ע שׂ ית ם ע שׂ ית ן ע שׂוּ = faire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : è'èsèh : ta'asèh,ta'asi : ya'asèh,ta'asèh : na'asèh : ta'asou : ya'asou. א ע שׂ ה תּ ע שׂ ה תּ ע שׂ י י ע שׂ ה תּ ע שׂ ה נ ע שׂ ה תּ ע שׂוּ י ע שׂוּ = ; עשה ל ע שׂוֹת עוֹשׂ ה ע שׂ ית י א ע שׂ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) עלה = (racine ; ל ע לוֹת= l'infinitif) Verbe «monter» = la'alot (à. עוֹל ה עוֹל ה עוֹל ים עוֹלוֹת = 'olot monter au présent (ms., fs., mp., fp.) : 'olèh, 'olah, 'olim, monter au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : 'aliti : 'alita,'alit : 'alah,'altah : 'alinou : 'alitèm,'alitèn : 'alou. ע ל ית י ע ל יתּ ע ל יתּ ע ל ה ע ל ת ה ע ל ינוּ ע ל ית ם ע ל ית ן ע לוּ = monter au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : è'èlèh : ta'alèh,ta'ali : ya'alèh,ta'alèh : na'alèh : ta'alou : ya'alou. א ע ל ה תּ ע ל ה תּ ע ל י י ע ל ה תּ ע ל ה נ ע ל ה תּ ע לוּ י ע לוּ = ; עלה ל ע לוֹת עוֹל ה ע ל ית י א ע ל ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) שחה = (racine ; ל שׂ חוֹת= l'infinitif) Verbe «nager» = lishot (à. שׂוֹח ה שׂוֹח ה שׂוֹח ים שׂוֹחוֹת = sohot nager au présent (ms., fs., mp., fp.) : sohèh, sohah, sohim, nager au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : sahiti : sahita,sahit : sahah,sahtah : sahinou : shitèm,shitèn : sahou. שׂ ח ית י שׂ ח ית שׂ ח ית שׂ ח ה שׂ ח ת ה שׂ ח ינוּ שׂ ח ית ם שׂ ח ית ן שׂ חוּ= nager au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èshèh : tishèh,tishi : yishèh,tishi : nishèh : tishou : yishou. א שׂ ח ה תּ שׂ ח ה תּ שׂ ח י י שׂ ח ה תּ שׂ ח ה נ שׂ ח ה תּ שׂ חוּ י שׂ חוּ = ( ) André Gagnoud, [email protected], page 16/28

17 ; שחה ל שׂ חוֹת שׂוֹח ה שׂ ח ית י א שׂ ח ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) נקה = (racine ; ל נ קּוֹת= l'infinitif) Verbe «nettoyer» = lenaqot (à. מ נ קּ ה מ נ קּ ה מ נ קּ ים מ נ קּוֹת = menaqot nettoyer au présent (ms., fs., mp., fp.) : menaqèh, menaqah, menaqim, nettoyer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : niqiti : niqita,niqit : niqah,niqtah : niqinou : niqitèm,niqitèn : niqou. נ קּ ית י נ קּ ית נ קּ ית נ קּ ה נ קּ ת ה נ קּ ינוּ נ קּ ית ם נ קּ ית ן נ קּוּ = nettoyer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : anaqèh : tnaqèh,tnaqi : y(e)naqèh,tnaqèh : n(e)naqèh : t(e)naqou : y(e)naqou. א נ קּ ה תּ נ קּ ה תּ נ קּ י י נ קּ ה תּ נ קּ ה נ נ קּ ה תּ נ קּוּ י נ קּוּ = ; נקה ל נ קּוֹת מ נ קּ ה נ קּ ית י א נ קּ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) בכה = (racine ; ל ב כּוֹת= l'infinitif) Verbe «pleurer» = livkot (à. בּוֹכ ה בּוֹכ ה בּוֹכ ים בּוֹכוֹת = bokot pleurer au présent (ms., fs., mp., fp.) : bokèh, bokah, bokim, pleurer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : bakiti : bakita,bakit : bakah,baktah : bakinou : bkitèm,bkitèn : bakou. בּ כ ית י בּ כ ית בּ כ ית בּ כ ה בּ כ ת ה בּ כ ינוּ בּ כ ית ם בּ כ ית ן בּ כוּ = pleurer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : nivkèh : tivkèh,tivki : yivkèh,tivkèh : nivkèh : tivkou : yivkou. א ב כּ ה תּ ב כּ ה תּ ב כּ י י ב כּ ה תּ ב כּ ה נ ב כּ ה תּ ב כּוּ י ב כּוּ = ; בכה ל ב כּוֹת בּוֹכ ה בּ כ ית י א ב כּ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) ענה = (racine ; ל ע נוֹת= l'infinitif) Verbe «répondre» = la'anot (à. עוֹנ ה עוֹנ ה עוֹנ ים עוֹנוֹת = 'onot répondre au présent (ms., fs., mp., fp.) : 'onèh, 'onah, 'onim, répondre au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : 'aniti : 'anita,'anit : 'anah,'an(e)tah : 'aninou : 'anitèm,'anitèn : 'anou. ע נ ית י ע נ ית ע נ ית ע נ ה ע נ ת ה ע נ ינוּ ע נ ית ם ע נ ית ן ע נוּ = répondre au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : è'ènèh : ta'anèh,ti'ani : ya'anèh,ta'anèh : na'anèh : ta'anou : ya'anou. א ע נ ה תּ ע נ ה תּ ע נ י י ע נ ה תּ ע נ ה נ ע נ ה תּ ע נוּ י ע נוּ = ; ענה ל ע נוֹת עוֹנ ה ע נ ית י א ע נ ה = RIPPF <= פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) פנה = (racine ; ל פ נוֹת= l'infinitif) Verbe «s'adresser / se tourner / tourner» = lifnot (à». פּוֹנ ה פּוֹנ ה פּוֹנ ים פּוֹנוֹת = ponot s'adresser / se tourner / tourner au présent (ms., fs., mp., fp.) : ponèh, ponah, ponim, s'adresser / se tourner / tourner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : paniti : panita,panit : panah,pan(e)tah : paninou : pnitèm,pnitèn : panou. פּ נ ית י פּ נ ית פּ נ ית פּ נ ה פּ נ ת ה פּ נ ינוּ פּ נ ית ם פּ נ ית ן פּ נוּ = s'adresser / se tourner / tourner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èfnèh : tifnèh,tifni : yifnèh,tifnèh : nifnèh : tifnou : yifnou. א פ נ ה תּ פ נ ה תּ פ נ י י פ נ ה תּ פנ ה נ פ נ ה תּ פ נוּ י פ נוּ = ; פנה ל פ נוֹת פּוֹנ ה פּ נ ית י א פ נ ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) ראה = (racine ; ל ר אוֹת= l'infinitif) Verbe «voir» = lir'ot (à. רוֹא ה רוֹאָה רוֹא ים רוֹאוֹת = ro'ot voir au présent (ms., fs., mp., fp.) : ro'èh, ro'ah, ro'im, voir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : ra'iti : ra'ita,ra'it : ra'ah,ra'atah : ra'inou : re'itèm,re'itèn : ra'ou. ר א ית י ר א ית ר א ית ר אָה ר א ת ה ר א ינוּ ר א ית ם ר א ית ן ר אוּ = voir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èr'èh : tir'èh,tir'i : yir'èh,tir'èh : nir'èh : tir'ou : yir'ou. א ר א ה תּ ר א ה תּ ר א י י ר א ה תּ ר א ה נ ר א ה תּ ר אוּ י ר אוּ = ; ראה ל ר אוֹת רוֹא ה ר א ית י א ר א ה = RIPPF <=» פּעל ל "ה= «Groupe 1 - pa'al lamèd-hé <= ; ) רצה = (racine ; ל ר צוֹת= l'infinitif) Verbe «vouloir» = lirtsot (à ( ) André Gagnoud, [email protected], page 17/28

18 . רוֹצ ה רוֹצ ה רוֹצ ים רוֹצוֹת = rotsot vouloir au présent (ms., fs., mp., fp.) : rotsèh, rotsah, rotsim, vouloir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : ratsiti : ratsita,ratsit : ratsah,ratstah : ratsinou : retsitèm,retsitèn : ratsou. ר צ ית י ר צ ית ר צ ית ר צ ה ר צ ת ה ר צ ינוּ ר צ ית ם ר צ ית ן ר צוּ = vouloir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : èrtsèh : tirtsèh,tirtsi : yirtsèh,tirtsèh : nirtsèh : tirtsou : yirtsou. א ר צ ה תּ ר צ ה תּ ר צ י י ר צ ה תּ ר צ ה נ ר צ ה תּ ר צוּ י ר צוּ = ; רצה ל ר צוֹת רוֹצ ה ר צ ית י א ר צ ה = RIPPF <= ( ) André Gagnoud, [email protected], page 18/28

19 » פּעל ע "ו = 'ayin-vav 3. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 13 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.. ל גוּר = l'infinitif) Modèle : voir «habiter» = lagour (à» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) זוז= (racine ; ל זוּז= l'infinitif) Verbe «bouger» = lazouz (à. ז ז ז ז ה ז ז ים ז זוֹת = zazot bouger au présent (ms., fs., mp., fp.) : zaz, zazah, zazim, bouger au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : zazti : zazta,zazt : zaz,zazah : zaznou : zaztèm,zaztèn : zazou. ז ז תּ י ז ז תּ ז ז תּ ז ז ז ז ה ז ז נוּ ז ז תּ ם ז ז תּ ן ז זוּ = bouger au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : azouz : tzouz,tzouzi : yazouz,tazouz : nazouz : tazouzou : yazouzou. אָזוּז תּ זוּז תּ זוּז י י זוּז תּ זוּז נ זוּז תּ זוּזוּ י זוּזוּ = ; זוז ל זוּז ז ז ז ז תּ י אָזוּז = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) שיר= (racine ; ל שׁ יר= l'infinitif) Verbe «chanter» = lachir (à. שׁ ר שׁ ר ה שׁ ר ים שׁ רוֹת = charot chanter au présent (ms., fs., mp., fp.) : char, charah, charim, chanter au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : charti : charta,chart : char,charah : charnou : chartèm,chartèn : charou. שׁ ר תּ י שׁ ר תּ שׁ ר תּ שׁ ר שׁ ר ה שׁ ר נוּ שׁ ר תּ ם שׁ ר תּ ן שׁ רוּ = chanter au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : achir : tachir,tachiri : yachir,tachir : nachir : tachirou : yachirou. אָשׁ יר תּ שׁ יר תּ שׁ יר י י שׁ יר תּ שׁ יר נ שׁ יר תּ שׁ ירוּ י שׁ ירוּ = ; שיר ל שׁ יר שׁ ר שׁ ר תּ י אָשׁ יר = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) רוצ= (racine ; ל רוּץ= l'infinitif) Verbe «courir» = larouts (à. ר ץ ר צ ה ר צ ים ר צוֹת = ratsot courir au présent (ms., fs., mp., fp.) : rats, ratsah, ratsim, courir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : ratsti : ratsta,ratst : rats,ratsah : ratsnou : ratstèm,ratstèn : ratsou. ר צ תּ י ר צ תּ ר צ תּ ר צ ר צ ה ר צ נוּ ר צ תּ ם ר צ תּ ן ר צוּ = courir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : arouts : tarouts,taroutsi : yarouts,tarouts : narouts : taroutsou : yaroutsou. אָרוּץ ת רוּץ ת רוּצ י י רוּץ ת רוּץ נ רוּץ תּ רוּצוּ י רוּצוּ = ; רוץ ל רוּץ ר ץ ר צ תּ י אָרוּץ = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) דונ= (racine ; ל דוּן= l'infinitif) Verbe «discuter / débattre» = ladoun (à. דּ ן דּ נ ה דּ נ ים דּ נוֹת= discuter / débattre au présent (ms., fs., mp., fp.) : dan, danah, danim, danot discuter / débattre au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : dan(e)ti : dan(e)ta,dan(e)t : dan,danah : danou : dan(e)tèm,dan(e)tèn : danou. דּ נ תּ י דּ נ תּ דּ נ תּ דּ ן דּ נ ה דּ נּוּ דּ נ תּ ם דּ נ תּ ן דּ נוּ = discuter / débattre au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : adoun : tadoun,tadouni : yadoun,tadoun : nadoun : tadounou : yadounou. אָדוּן תּ דוּן תּ דוּנ י י דוּן תּ דוּן נ דוּן תּ דוּנוּ י דוּנוּ = ; דון ל דוּן דּ ן דּ נ תּ י אָדוּן = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) גור= (racine ; ל גוּר= l'infinitif) Verbe «habiter / séjourner» = lagour (à. ג ר ג ר ה ג ר ים ג רוֹת= habiter / séjourner au présent (ms., fs., mp., fp.) : gar, garah, garim, garot habiter / séjourner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : garti : garta,gart : gar,garah : garnou : gartèm,gartèn : gar(e)ou. גּ ר תּ י גּ ר תּ גּ ר תּ גּ ר גּ ר ה גּ ר נוּ גּ ר תּ ם גּ ר תּ ן גּ ר וּ= habiter / séjourner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : agour : tagour,tagouri : yagour,tagour : nagour : tagourou : yagourou. אָגוּר תּ גוּר תּ גוּר י י גוּר תּ גוּר נ גוּר תּ גוּרוּ י גוּרוּ =. גּוּר גּוּר י גּוּרוּ = gourou habiter / séjourner à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : gour : gouri : ( ) André Gagnoud, [email protected], page 19/28

20 ; גור ל גוּר ג ר גּ ר תּ י אָגוּר = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) צום= (racine ; ל צוּם= l'infinitif) Verbe «jeûner» = latsoum (à. צ ם צ מ ה צ מ ים צ מוֹת = tsamot jeûner au présent (ms., fs., mp., fp.) : tsam, tsamah, tsamim, jeûner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : tsamti : tsamta,tsamt : tsam,tsamah : tsamnou : tsamtèm,tsamtèn : tsamou. צ מ תּ י צ מ תּ צ מ תּ צ ם צ מ ה צ מ נוּ צ מ תּ ם צ מ תּ ן צ מוּ = jeûner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : atsoum : tatsoum,tatsoumi : yatsoum,tatsoum : natsoum : tatsoumou : yatsoumou. אָצוּם תּ צוּם תּ צוּמ י י צוּם תּ צוּם נ צוּם תּ צוּמוּ י צוּמוּ = ; צום ל צוּם צ ם צ מ תּ י אָצוּם = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) קום = (racine ; ל קוּם= l'infinitif) Verbe «se lever» = lakoum (à. ק ם ק מ ה ק מ ים ק מוֹת = qamot se lever au présent (ms., fs., mp., fp.) : qam, qamah, qamim, se lever au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : qam(e)ti : qam(e)ta,qamt : qam,qamah : qam(e)nou : qam(e)tèm,qam(e)tèn : qam(e)ou. ק מ תּ י ק מ תּ ק מ תּ ק ם ק מ ה ק מ נוּ ק מ תּ ם ק מ תּ ן ק מ וּ = se lever au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : aqoum : taqoum,taqoumi : yaqoum,taqoum : naqoum : taqoumou : yaqoumou. אָקוּם תּ קוּם תּ קוּמ י י קוּם תּ קוּם נ קוּם תּ קוּמוּ י קוּמוּ =. קוּם קוּמ י קוּמוּ = qoumou se lever à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : qoum : qoumi : ; קום ל קוּם ק ם ק מ תּ י אָקוּם = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) שׂים = (racine ; ל שׂ ים= l'infinitif) Verbe «mettre» = lasim (à. שׂ ם שׂ מ ה שׂ מ ים שׂמוֹת = samot mettre au présent (ms., fs., mp., fp.) : sam, samah, samim, mettre au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : samti : samta,samt : sam,samah : samnou : samtèm,samtèn : samou. שׂ מ תּ י שׂ מ תּ שׂ מ תּ שׂ ם שׂ מ ה שׂ מ נוּ שׂ מ תּ ם שׂ מ תּ ן שׂ מוּ = mettre au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : asim : tasim,tasimi : yasim,tasim : nasim : tasimou : yasimou. אָ שׂ ים תּ שׂ ים תּ שׂ ימ י י שׂ ים תּ שׂ ים נ שׂ ים תּ שׂ ימוּ י שׂ ימוֹ = ; שׂים ל שׂ ים שׂ ם שׂ מ תּ י אָשׂ ים = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) מות= (racine ; ל מוּת= l'infinitif) Verbe «mourir» = lamout (à. מ ת מ ת ה מ ת ים מ תוֹת = métot mourir au présent (ms., fs., mp., fp.) : mèt, métah, métim, mourir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : mati : mata,mat : mét,métah : matnou : matèm,matèn : métou. מ תּ י מ תּ מ תּ מ ת מ ת ה מ ת נוּ מ תּ ם מ תּ ן מ תוּ = mourir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : amout : tamout,tamouti : yamout,tamout : namout : tamoutou : yamoutou. אָמוּת תּ מוּת תּ מוּת י י מוּת תּ מוּת נ מוּת תּ מוּתוּ י מוּתוּ = ; מות ל מוּת מ ת מ תּ י אָמוּת = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) נוח = (racine ; ל נוּח = l'infinitif) Verbe «se reposer» = lanouha (à. נ ח נ ח ה נ ח ים נ חוֹת = nahot se reposer au présent (ms., fs., mp., fp.) : nah, nahah, nahim, se reposer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : nahti : nahta,naht : nah,nahah : nahnou : nahtèm,nahtèn : nahou. נ ח תּ י נ ח תּ נ ח תּ נ ח נ ח ה נ ח נוּ נ ח תּ ם נ ח תּ ן נ חוּ = se reposer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : anouha : tanouha,tanouhi : yanouha,tanouha : nanouha : tanouhou : yanouhou. אָנוּח תּ נוּח תּ נוּח י י נוּח תּ נוּח נ נוּח תּ נוּחוּ י נוּחוּ = ; נוח ל נ וּח נ ח נ ח תּ י אָנוּח = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) שׁוב= (racine ; ל שׁוּב= l'infinitif) Verbe «revenir (retourner)» = lachouv (à ( ) André Gagnoud, [email protected], page 20/28

21 . שׁ ב שׁ ב ה שׁ ב ים שׁ בוֹת = chavot revenir (retourner) au présent (ms., fs., mp., fp.) : chav, chavah, chavim, revenir (retourner) au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chavti : chavta,chavt : chav,chavah : chavnou : chavtèm,chavtèn : chavou. שׁ ב תּ י שׁ ב תּ שׁ ב תּ שׁ ב שׁ ב ה שׁ ב נוּ שׁ ב תּ ם שׁ ב תּ ן שׁ בוּ = revenir (retourner) au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : achouv : tachouv,tachouvi : yachouv,tachouv : nachouv : tachouvou : yachouv. אָשׁוּב תּ שׁוּב תּ שׁוּב י י שׁוּב תּ שׁוּב נ שׁוּב תּ שׁוּבוּ י שׁוּבוּ = ; שׁוב ל שׁוּב שׁ ב שׁ ב תּ י אָשׁוּב = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) בוא = (racine ; ל בוֹא= l'infinitif) Verbe «venir» = lavo (à. בּ א ב אָה בּ א ים בּ אוֹת= venir au présent (ms., fs., mp., fp.) : ba, baah, baim, baot venir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : bati : bata,bat : ba,baah : banou : batèm,batèn : baou. בּ את י בּ את בּ את בּ א בּ אָה בּ אנוּ בּ את ם בּ את ן בּ אוּ = venir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : avou : tavou,tavoui : yavou,tavou : navou : tavouou : yavou. אָבוּא תּ בוּא תּ בוּא י י בוּא תּ בוּא נ בוּא תּ בוּאוּ י בוּאוּ = ; בוא ל בוֹא בּ א בּ את י אָבוּא = RIPPF <=» פּעל ע "ו= «Groupe 1 - pa'al 'ayin-vav <= ; ) טוס = (racine ; ל טוּס= l'infinitif) Verbe «voler (en avion)» = latous (à. ט ס ט ס ה ט ס ים ט סוֹת = tasot voler (en avion) au présent (ms., fs., mp., fp.) : tas, tasah, tasim, voler (en avion) au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : tasti : tasta,tast : tas,tasah : tasnou : tastèm,tastèn : tasou. ט ס תּ י ט ס תּ ט ס תּ ט ס ט ס ה ט ס נוּ ט ס תּ ם ט ס תּ ן ט סוּ = voler (en avion) au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : atous : tatous,tatousi : yatous,tatous : natous : tatousou : yatousou. אָטוּס תּ טוּס תּ טוּס י י טוּס תּ טוּס נ טוּס תּ טוּסוּ י טוּסוּ = ; טוס ל טוּס ט ס ט ס תּ י אָטוּס = RIPPF <= ( ) André Gagnoud, [email protected], page 21/28

22 ( ) André Gagnoud, page 22/28

23 = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =» פּע ל = pi'èl 4. Verbe du «Groupe 2-19 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.. ל ד בּ ר = l'infinitif) Modèle : voir «parler» = ledabér (à» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) סדר = (racine ; ל ס דּ ר = l'infinitif) Verbe «ranger / arranger» = lesadér (à ranger / arranger au présent (ms., fs., mp., fp.) : mesadér, mesadèrèt, mesadrim, mesadrot. מ ס דּ ר מ ס דּ ר ת מ ס דּ ר ים מ ס דּ רוֹת = ranger / arranger au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : sidarti : sidarta,sidart : sidér,sidrah : sidarnou : sidartèm,sidartèn : sidrou. ס דּ ר תּ י ס דּ ר תּ ס דּ ר תּ ס דּ ר ס דּ ר ה ס דּ ר נוּ ס דּ ר תּ ם ס דּ ר תּ ן ס דּ רוּ = ranger / arranger au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : asadér : tisadér,tisadri : y(e)sadér,tisadér : n(e)sadér : tsadrou : y(e)sadrou. א ס דּ ר תּ ס דּ ר תּ ס דּ י י ס דּ ר תּ ס דּ ר נ ס דּ ר תּ ס דּ רוּ י ס דּ רוּ = ; סדר ל ס דּ ר מ ס דּ ר ס דּ ר תּ י א ס דּ ר = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) ברך = (racine ; ל ב ר ך = l'infinitif) Verbe «bénir / glorifier» = levarék (à bénir / glorifier au présent (ms., fs., mp., fp.) : mevarék, mevarèkèt, mevarkim, mevarkot. מ ב ר ך מ ב ר כ ת מ ב ר כ ים מ ב ר כוֹת = bénir / glorifier au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : bérakti : bérakta,bérakt : bérak,bérkah : béraknou : béraktèm,béraktèn : bérkou. בּ ר כ תּ י בּ ר כ תּ בּ יכ תּ בּ ר ך בּ ר כ ה בּ ר כ נוּ בּ ר כ תּ ם בּ ר כ תּ ן בּ ר כוּ = bénir / glorifier au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : avarék : t(e)varék,t(e)varki : y(e)varék,t(e)varék : n(e)varék : t(e)varkou : y(e)varkou. א ב ר ך תּ ב ר ך תּ ב ר כ י י ב ר ך תּ ב ר ך נ ב ר ך תּ ב ר כוּ י ב ר כוּ = ; ברך ל ב ר ך מ ב ר ך בּ ר כ תּ י א ב ר ך = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) רכל = (racine ; ל ר כּ ל = l'infinitif) Verbe «calomnier / médire / dénigrer» = lerakél (à calomnier / médire / dénigrer au présent (ms., fs., mp., fp.) : merakél, merakèlèt, meraklim, meraklot. מ ר כּ ל מ ר כּ ל ת מ ר כּ ל ים מ ר כּ לוֹת = calomnier / médire / dénigrer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : rikalti : rikalta,rikalt : rikél,riklah : rikalnou : rikaltèm,rikaltèn : riklou. ר כּ ל תּ י ר כּ ל תּ ר כּ ל תּ ר כּ ל ר כּ ל ה ר כּ לנוּ ר כּ ל תּ ם ר כּ ל תּ ן ר כּ לוּ = calomnier / médire / dénigrer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : arakél : t(e)rakél,t(e)rakli : y(e)rakél,t(e)rakél : n(e)rakél : t(e)raklou : y(e)raklou. א ר כּ ל תּ ר כּ ל תּ ר כּ ל י י ר כּ ל תּ ר כּ ל נ ר כּ ל תּ ר כּ לוּ י ר כּ לוּ = ; רכל ל ר כּ ל מ ר כּ ל ר כּ ל תּ י א ר כּ ל = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) חפּשׂ = (racine ; ל ח פּ שׂ = l'infinitif) Verbe «chercher» = lehapés (à. מ ח פּ שׂ מ ח פּ שׂ ת מ ח פּ שׂ ים מ ח פּ שׂוֹת = mehapsot chercher au présent (ms., fs., mp., fp.) : mehapés, mehapèsèt, mehapsim, chercher au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : hipasti : hipasta,hipast : hipés,hipsah : hipasnou : hipastèm,hipastèn : hipsou. ח פּ שׂתּ י ח פּ שׂתּ ח פּ שׂתּ ח פּ שׂ ח פּ שׂ ה ח פּ שׂ נוּ ח פּ שׂ תּ ם ח פּ שׂ תּ ן ח פּ שׂוּ = chercher au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : ahapés : t(e)hapés,t(e)hapsi : y(e)hapés,t(e)hapés : n(e)hapés : t(e)hapsou : y(e)hapsou. א ח פּ שׂ תּ ח פּ שׂ תּ ח פּ שׂ י י ח פּ שׂ תּ ח פּ שׂ נ ח פּ שׂ תּ ח פּ שׂוּ י ח פּ שׂוּ = ; חפּשׂ ל ח פּ שׂ מ ח פּ שׂ ח פּ שׂתּ י א ח פּ שׂ = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) בשל = (racine ; ל ב שּׁ ל = l'infinitif) Verbe «cuisiner» = levachél (à. מ ב שּׁ ל מ ו שּׁ ל ת מ ב שּׁ ל ים מ ב שּׁ לוֹת = mevachlot cuisiner au présent (ms., fs., mp., fp.) : mevachél, mevachèlèt, mevachlim, cuisiner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : bichalti : bichalta,bichalt : bichél,bichlah : bichalnou : bichaltèm,bichaltèn : bichlou ( ) André Gagnoud, [email protected], page 23/28

24 . בּ שּׁ ל תּ י בּ שּׁ ל תּ בּ שּׁ ל תּ בּ שּׁ ל בּ שּׁ ל ה בּ שּׁ ל נוּ בּ שּׁ ל תּ ם בּ שּׁ ל תּ ן בּ שּׁ לוּ = cuisiner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : avachél : t(e)vachél,t(e)vachli : y(e)vachél,t(e)vachél : n(e)vachél : t(e)vachélou : y(e)vachélou. א ב שּׁ ל תּ ב שּׁ ל תּ ב שּׁ ל י י ב שּׁ ל תּ ב שּׁ ל נ ב שּׁ ל תּ ב שּׁ לוּ י ב שּׁ לוּ = ; בשל ל ב שּׁ ל מ ב שּׁ ל בּ שּׁ ל תּ י א ב שּׁ ל = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) בקש = (racine ; ל ב קּ שׁ = l'infinitif) Verbe «demander» = levaqéch (à demander au présent (ms., fs., mp., fp.) : mevaqéch, mevaqèchèt, mevaqchim, mevaqchot. מ ב קּ שׁ מ ב קּ שׁ ת מ ב קּ שׁ ים מ ב קּ שׁוֹת = demander au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : biqachti : biqachta,biqacht : biqéch,biqchah : biqachnou : biqachtèm,biqachtèn : biqchou. בּ קּ שׁ תּ י בּ קּ שׁ תּ בּ קּ שׁ תּ בּ קּ שׁ בּ קּ שׁ ה בּ קּ שׁ נוּ בּ קּ שׁ תּ ם בּ קּ שׁ תּ ן בּ קּ שׁוּ = demander au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : avaqéch : t(e)vaqéch,t(e)vaqchi : y(e)vaqéch,t(e)vaqéch : n(e)vaqéch : t(e)vaqéchou : y(e)vaqéchou. א ב קּ שׁ תּ ב קּ שׁ תּ ב קּ שׁ י י ב קּ שׁ תּ ב קּ שׁ נ ב קּ שׁ תּ ב קּ שׁוּ י ב קּ שׁוּ = ; בקש ל ב קּ שׁ מ ב קּ שׁ בּ קּ שׁ תּ י א ב קּ שׁ = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) למד = (racine ; ל ל מּ ד = l'infinitif) Verbe «enseigner» = lelaméd (à. מ ל מּ ד מ ל מּ ד ת מ ל מּ ד ים מ ל מּ דוֹת = melamdot enseigner au présent (ms., fs., mp., fp.) : melaméd, melamèdèt, melamdim, enseigner au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : limadti : limadta,limadt : liméd,limdah : limadnou : limadtèm,limadtèn : limdou. ל מּ ד תּ י ל מּ ד תּ ל מּ ד תּ ל מּ ד ל מּ ד ה ל מּ ד נוּ ל מּ ד תּ ם ל מּ ד תּ ן ל מּ דוּ = enseigner au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : alaméd : t(e)laméd,t(e)lamdi : y(e)laméd,t(e)laméd : n(e)laméd : t(e)lamdou : y(e)lamdou. א ל מּ ד תּ ל מּ ד תּ ל מּ ד י י ל מּ ד תּ ל מּ ד נ ל מּ ד תּ ל מּ דוּ י ל מּ דוּ = ; למד ל ל מּ ד מ ל מּ ד ל מּ ד תּ י א ל מּ ד = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) נגן = (racine ; ל נ גּ ן = l'infinitif) Verbe «jouer (d'un instrument)» = lenagén (à. מ נ גּ ן מ נ גּ נ ת מ נ גּ נ ים מ נ גּ נוֹת = menagnot jouer (d'un instrument) au présent (ms., fs., mp., fp.) : menagén, menagènèt, menagnim, jouer (d'un instrument) au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : niganti : niganta,nigant : nigén,nignah : niganou : nigantèm,nigantèn : nignou. נ גּ נ תּ י נ גּ נ תּ נ גּ נ תּ נ גּ ן נ גּ נ ה נ גּ נּוּ נ גּ נ תּ ם נ גּ נ תּ ן נ גּ נוּ = jouer (d'un instrument) au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : anagén : t(e)nagén,t(e)nagni : y(e)nagén,t(e)nagén : n(e)nagén : t(e)nagnou : y(e)nagnou. א נ גּ ן תּ נ גּ ן תּ נ גּ נ י י נ גּ ן תּ נ גּ ן נ נ גּ ן תּ נ גּ נוּ י נ גּ נוּ = ; נגן ל נ גּ ן מ נ גּ ן נ גּ נ תּ י א נ גּ ן = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) שׂחק = (racine ; ל שׂ ח ק = l'infinitif) Verbe «jouer (d'un jeu), rire» = lesahéq (à jouer (d'un jeu) au présent (ms., fs., mp., fp.) : mesahéq, mesahèqèt, mesahaqim, mesahaqot. מ שׂ ח ק מ שׂ ח ק ת מ שׂ ח ק ים מ שׂ ח קוֹת= jouer (d'un jeu), rire au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : sihaqti : sihaqta,sihaqt : sihéq,sihaqah : sihaqnou : sihaqtèm,sihaqtèn : sihaqou. שׂ ח ק תּ י שׂ ח ק תּ שׂ ח ק תּ שׂ ח ק שׂ ח ק ה שׂ ח ק נוּ שׂ ח ק תּ ם שׂ ח ק תּ ן שׂ ח קוּ = jouer (d'un jeu), rire au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : asahéq : t(e)sahéq,t(e)sahaqi : y(e)sahéq,t(e)sahéq : n(e)sahéq : t(e)sahaqou : y(e)sahaqou. אָשׂ ח ק תּ שׂ ח ק תּ שׂ ח ק י י שׂ ח ק תּ שׂ ח ק נ שׂ ח ק תּ שׂ ח קוּ י שׂ ח קוּ = ; שׂחק ל שׂ ח ק מ שׂ ח ק שׂ ח ק תּ י אָשׂ ח ק = RIPPF <=» פּ ע ל= «Groupe 2 - pi'el <= ; ) שׁקר = (racine ; ל שׁ קּ ר= l'infinitif) Verbe «mentir» = lechaqér (à mentir au présent (ms., fs., mp., fp.) : mechaqér, mechaqèrèt, mechaqrim, mechaqrot. מ שׁ קּ ר מ שׁ קּ ר ת מ שׁ קּ ר ים מ שׁ קּ רוֹת = ( ) André Gagnoud, [email protected], page 24/28

25 mentir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chiqarti : chiqarta,chiqart : chiqér,chiqrah : chiqarnou : chiqartèm,chiqartèn : chiqrou. שׁ יקּ ר תּ י שׁ יקּ ר תּ שׁ יקּ ר תּ שׁ יקּ ר שׁ יקּ ר ה שׁ יקּ רנוּ שׁ יקּ רתּ ם שׁ יקּ רתּ ן שׁ יקּ רוּ = mentir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : asaqér : t(e)saqér,t(e)saqri : y(e)saqér,t(e)saqér : n(e)saqér : t(e)saqrou : y(e)saqrou. א שׁ קּ ר תּ שׁ קּ ר תּ שׁ קּ ר י י שׁ קּ ר תּ שׁ קּ ר נ שׁ קּ ר תּ שׁ קּ רוּ י שׁ קּ רוּ = ; שׁקר ל שׁ קּ ר מ שׁ קּ ר שׁ יקּ ר תּ י א שׁ קּ ר = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) דבּר = (racine ; ל ד בּ ר = l'infinitif) Verbe «parler» = ledabér (à. מ ד בּ ר מ ד בּ ר ת מ ד בּ ר ים מ ד בּ רוֹת = medabrot parler au présent (ms., fs., mp., fp.) : medabér, medabèrèt, medabrim, parler au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : dibarti : dibarta,dibart : dibér,dibrah : dibarnou : dibartèm,dibartèn : dibrou. דּ בּ ר תּ י דּ בּ ר תּ דּ בּ ר תּ דּ בּ ר דּ בּ ר ה דּ בּ ר נוּ דּ בּ ר תּ ם דּ בּ ר תּ ן דּ בּ רוּ = parler au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : adabér : t(e)dabér,t(e)dabri : y(e)dabér,t(e)dabér : n(e)dabér : t(e)dabrou : y(e)dabrou. א ד בּ ר תּ ד בּ ר תּ ד בּ ר י י ד בּ ר תּ ד בּ ר נ ד בּ ר תּ ד בּ רוּ י ד בּ רוּ =. דּ בּ ר דּ בּ ר י דּ בּ רוּ = dabrou parler à l'impératif (jmfs. : tfs. : vmfp.) : dabér : dabri : ; דבּר ל ד בּ ר מ ד בּ ר דּ בּ ר תּ י א ד בּ ר = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) שלם = (racine ; ל שׁ לּ ם = l'infinitif) Verbe «payer» = lechalém (à payer au présent (ms., fs., mp., fp.) : mechalét, mechalèmèt, mechalmim, mechalmot. מ שׁ ל ם מ שׁ לּ מ ת מ שׁ לּ מ ים מרשׁ לּ מוֹת = payer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : chilmti : chilmta,chilmt : chilém,chilmah : chilmnou : chilmtèm,chilmtèn : chilmou. שׁ למ תּ י שׁ למ תּ שׁ למ תּ שׁ ל ם שׁ ל מ ה שׁ ל מ נוּ שׁ ל מ תּ ם שׁ ל מ תּ ן שׁ ל מוּ = payer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : achalém : t(e)chalém,t(e)chalmi : y(e)chalém,t(e)chalém : n(e)chalém : t(e)chalmou : y(e)chalmou. א שׁ לּ ם תּשׁ לּ ם תּשׁ לּ מ י י שׁ לּ ם תּשׁ לּ ם נ שׁ לּ ם תּשׁ לּ מוּ י שׁ לּ מוּ = ; שלם ל שׁ לּ ם מ שׁ ל ם שׁ למ תּ י א שׁ לּ ם = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) אבד = (racine ; ל אַבּ ד = l'infinitif) Verbe «perdre (qqch)» = leabéd (à perdre (qqch) au présent (ms., fs., mp., fp.) : meabéd, meabèdèt, meabdim, meabdmot. מ אַבּ ד מ אַבּ ד ת מ אַבּ ד ים מ אַבּ דוֹת = perdre (qqch) au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : ibadti : ibadta,ibadt : ibéd,ibdah : ibadnou : ibadtèm,ibadtèn : ibdou. א בּ ד תּ י א בּ ד תּ א בּ ד תּ א בּ ד א בּ ד ה א בּ ד נוּ א בּ ד תּ ם א בּ ד תּ ן א בּ דוּ = perdre (qqch) au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : aabéd : t(e)abéd,t(e)abdi : y(e)abéd,t(e)abéd : n(e)abéd : t(e)abdou : y(e)abdou. א אַבּ ד תּ אַבּ ד תּ אַבּ ד י י אַבּ ד תּ אַבּ ד נ אַבּ ד תּ אַבּ דוּ י אַבּ דוּ = ; אבד ל אַבּ ד מ אַבּ ד א בּ ד תּ י א אַבּ ד = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) טפּל = (racine ; ל ט פּ ל = l'infinitif) Verbe «prendre soin de / s'occuper de» = letapél (à prendre soin de / s'occuper de au présent (ms., fs., mp., fp.) : metapél, metapèlèt, metaplim, metaplot. מ ט פּ ל מ ט פּ ל ת מ ט פּ ל ים מ ט פּ לוֹת = prendre soin de / s'occuper de au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : tipalti : tipalta,tipalt : tipél,tiplah : tipalnou : tipaltèm,tipaltèn : tiplou. ט פּ ל תּ י ט פּ ל תּ ט פּ ל תּ ט פּ ל ט פּ ל ה ט פּ ל נוּ ט פּ ל תּ ם ט פּ ל תּ ן ט פּ לוּ = prendre soin de / s'occuper de au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : atapél : t(e)tapél,t(e)tapli : y(e)tapél,t(e)tapél : n(e)tapél : t(e)taplou : y(e)taplou. א ט פּ ל תּ ט פּ ל תּ ט פּ ל י י ט פּ ל תּ ט פּ ל נ ט פּ ל תּ ט פּ לוּ י ט פּ לוּ = ; טפּל ל ט פּ ל מ ט פּ ל ט פּ ל תּ י א ט פּ ל = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) ספּר = (racine ; ל ס פּ ר = l'infinitif) Verbe «raconter» = lesapér (à. מ ס פּ ר מ ס פּ ר ת מ ס פּ ר ים מ ס פּ רוֹת = mesaprot raconter au présent (ms., fs., mp., fp.) : mesapér, mesapèrèt, mesaprim, ( ) André Gagnoud, [email protected], page 25/28

26 raconter au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : siparti : siparta,sipart : sipér,siprah : siparnou : sipartèm,sipartèn : siprou. ס פּ ר תּ י ס פּ ר תּ ס פּ ר תּ ס פּ ר ס פּ ר ה ס פּ ר נוּ ס פּ ר תּ ם ס פּ ר תּ ן ס פּ רוּ = raconter au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : asapér : t(e)sapér,t(e)sapri : y(e)sapér,t(e)sapér : n(e)sapér : t(e)saprou : y(e)saprou. א ס פּ ר תּ ס פּ ר תּ ס פּ ר י י ס פּ ר תּ ס פּ ר נ ס פּ ר תּ ס פּ רוּ י ס פּ רוּ = ; ספּר ל ס פּ ר מ ס פּ ר ס פּ ר תּ י א ס פּ ר = RIPPF <=» פּע ל= «Groupe 2 - pi'el <= ; ) קבל = (racine ; ל ק בּ ל= l'infinitif) Verbe «recevoir» = leqabél (à. מ ק בּ ל מ ק בּ ל ת מ ק בּ ל ים מ ק בּ לוֹת= recevoir au présent (ms., fs., mp., fp.) : meqabél, meqabèlèt, meqablim, meqablot recevoir au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : qibalti : qibalta,qibalt : qibél,qiblah : qibalnou : qibaltèm,qibaltèn : qiblou. ק בּ ל תּ י ק בּ ל תּ ק בּ ל תּ ק בּ ל ק בּ ל ה ק בּ ל נוּ ק בּ ל תּ ם ק בּ ל תּ ן ק בּ לוּ = recevoir au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : aqabél : t(e)qabél,t(e)qabli : y(e)qabél,t(e)qabél : n(e)qabél : t(e)qablou : y(e)qablou. א ק בּ ל תּ ק בּ ל תּ ק בּ ל י י ק בּ ל תּ ק בּ ל נ ק בּ ל תּ ק בּ לוּ י ק בּ לוּ = ; קבל ל ק בּ ל מ ק בּ ל ק בּ ל תּ י א ק בּ ל = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) תקן = (racine ; ל ת קּ ן = l'infinitif) Verbe «réparer / corriger» = letaqén (à réparer / corriger au présent (ms., fs., mp., fp.) : metaqén, metaqènèt, metaqnim, metaqnot. מ ת קּ ן מ ת קּ נ ת מ תאקּ נ ים מ ת קּ נוֹת = réparer / corriger au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : tiqanti : tiqanta,tiqant : tiqén,tiqnah : tiqanou : tiqantèm,tiqantèn : tiqnou. תּ קּ נ תּ י תּ קּ נ תּ תּ קּ נ תּ תּ קּ ן תּ קּ נ ה תּ ק נּוּ תּ קּ נ תּ ם תּ קּ נ תּ ן תּ קּ נוּ = réparer / corriger au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : ataqén : t(e)taqén,t(e)taqni : y(e)taqén,t(e)taqén : n(e)taqén : t(e)taqnou : y(e)taqnou. א ת קּ ן תּ ת קּ ן תּ ת קּ נ י י ת קּ ן תּ ת קּ ן נ ת קּ ן תּ ת קּ נוּ י ת קּ נוּ = ; תקן ל ת קּ ן מ ת קּ ן תּ קּ נ תּ י א ת קּ ן = RIPPF <=» פּע ל= «Groupe 2 - pi'el <= ; ) קדשׁ = (racine ; ל ק דּ שׁ= l'infinitif) Verbe «sanctifier / consacrer» = leqadéch (à sanctifier / consacrer au présent (ms., fs., mp., fp.) : meqadéch, meqadèchèt, meqadchim, meqadchot. מ ק דּ שׁ מ ק דּ שׁ ת מ ק דּ שׁ ים מ ק דּ שׁוֹת= sanctifier / consacrer au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : qidachti : qidachta,qidacht : qidéch,qidchah : qidachnou : qidachtèm,qidachtèn : qidchou. ק דּ שׁ תּ י ק דּ שׁ תּ ק דּ שׁ תּ ק דּ שׁ ק דּ שׁ ה ק דּ שׁ נוּ ק דּ שׁ תּ ם ק דּ שׁ תּ ן ק דּ שׁוּ = sanctifier / consacrer au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : aqadéch : t(e)qadéch,t(e)qadchi : y(e)qadéch,t(e)qadéch : n(e)qadéch : t(e)qadchou : y(e)qadchou. א ק דּ שׁ תּ ק דּ שׁ תּ ק דּ שׁ י י ק דּ שׁ תּ ק דּ שׁ נ ק דּ שׁ תּ ק דּ שׁוּ י ק דּ שׁוּ = ; קדשׁ ל ק דּ שׁ מ ק דּ שׁ ק דּ שׁ תּ י א ק דּ שׁ = RIPPF <=» פּע ל = pi'el «Groupe 2 - <= ; ) בקר = (racine ; ל ב קּ ר = l'infinitif) Verbe «visiter» = levaqér (à. מ ב קּ ר מ ב קּ ר ת מ ב קּ ר ים מ ב קּ רוֹת = mevaqrot visiter au présent (ms., fs., mp., fp.) : mevaqér, mevaqèrèt, mevaqrim, visiter au passé (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmp.,vfp. : iemfp.) : biqarti : biqarta,biqart : biqér,biqrah : biqarnou : biqartèm,biqartèn : biqrou. בּ קּ ר תּ י בּ קּ ר תּ בּ יר תּ בּ קּ ר בּ קּ ר ה בּ קּ ר נוּ בּ קּ ר תּ ם בּ קּ ר תּ ן בּ קּ רוּ = visiter au futur (jmfs. : tms.,tfs. : ims.,efs. : nmfp. : vmfp. : iemfp.) : avaqér : t(e)vaqér,t(e)vaqri : y(e)vaqér,t(e)vaqér : n(e)vaqér : t(e)vaqrou : y(e)vaqrou. א ב קּ ר תּ ב קּ ר תּ ב קּ ר י י ב קּ ר תּ ב קּ ר נ ב קּ ר תּ ב קּ רוּ י ב קּ רוּ = ; בקר ל ב קּ ר מ ב קּ ר בּ קּ ר תּ י א ב קּ ר = RIPPF <= ( ) André Gagnoud, [email protected], page 26/28

27

28 RESUMÉ : Table des Matières (manuelle) 1) Infinitif 2) «"VAV" inversif (="VAV" conversif)» 3) Infinitif + Présent + Passé + Futur + Impératif => = 65 Verbes sont choisis comme exemples dans ce chapitre 4) Conseils pour retenir les conjugaisons :» פּעל= 1. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 19 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.» "ה פּעל ל = lamèd-hé 2. Verbe du «Groupe 1 - pa'al 14+1 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.» "ו 13 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section. פּעל ע = 'ayin-vav 3. Verbe du «Groupe 1 - pa'al» פּע ל = pi'èl 4. Verbes du «Groupe 2-19 Verbes sont choisis comme exemples dans cette section.