UniGe fiche de grammaire hébraïque 14 LE ן ÉNERGIQUE 28. QUELQUES PARTICULARITÉS DE LA CONJUGAISON DE TYPE YIQTOL Cette particularité s'explique par l'existence d'une ancienne forme énergique à préformante se.נ terminant en,נ י sg. énergique apparaît dans la conjugaison de type yiqtol, seulement devant les suffixes 1 נ Le 2 m. sg. i3, ך f. sg. i3,ה m. sg. הוּ le plus souvent lorsque la forme est en pause. Ce נ s'insère entre le suffixe et la forme ce qui suppose des assimilations. nî yiqṭ e l + n + י ק ט ל נ י kā yiqṭ e l + n + י ק ט ל ךּ hā yiqṭ e l + n + י ק ט ל נּ ה hû yiqṭ e l + n + י ק ט ל נּוּ assimilation du nûn assimilation du heʾ Donc, le נ énergique s'assimile devant les suffixes 1 sg. et 2 m. sg. (d'où le dāgeš) et provoque l'assimilation du ה des suffixes 3 sg. (c'est les seuls cas où ce nûn apparaît). Attention à ne pas confondre י ק ט ל נוּ «il le tuera» et י ק ט ל נוּ «il nous tuera». LE ן PARAGOGIQUE Cette particularité est la trace d'une ancienne forme. On la trouve souvent dans des textes «archaïsants». Le nûn paragogique apparaît dans la conjugaison de type yiqtol. Il se place après les formes se terminant par ḥîræq magnum (2 f. sg.) ou par šûræq (2 et 3 m. pl.). Ce nûn paragogique (= «ajouté») n'a plus aucune fonction. Il est toujours tonique. exemple : תּ אמ רוּן ( «vous direz») LE ה COHORTATIF Un heʾ cohortatif peut être placé à la fin de la première personne (sg. ou pl.) de la conjugaison de type yiqtol. Il indique alors une auto exhortation. exemples : א ק ט ל ה ( «que je tue» ou «je veux tuer») ; נ ק ט ל ה ( «nous voulons tuer»)..(םםה ou םם הּ) sg. Attention, ne pas confondre le heʾ cohortatif avec le suffixe de la 3 f. LE ה ADHORTATIF Un heʾ adhortatif apparaît à l'impératif masculin singulier pour le renforcer. exemple : ק ט ל ה ק ט ל adhortatif (attention au qāmæṣ ḥāṭûp)
UniGe fiche de grammaire hébraïque 23 לקח & פ נ 32. LES VERBES Les irrégularités de cette catégorie de verbes s'expliquent par le fait qu'à l'origine ils n'avaient que deux radicales auxquelles le nûn a été ajouté. Cette lettre tend donc à s'assimiler. L'essentiel en bref Le premier נ s'assimile à la deuxième radicale au Qal yiqtol, Nifʿal qatal, Hifʿil et Hofʿal. Au Qal impératif et infinitif construit le premier נ tombe. assimilé. est parfois נתן final de נ se comporte de la même manière. Le לקח Les פ נ se comportent comme des verbes forts au Qal qatal et dans toutes les formes intensives, c'est à dire au Piʿel Puʿal et Hitpaʿel. Le נ de la racine est assimilé à la radicale suivante lorsqu'il forme une syllabe fermée avec l'élément préformant. Un redoublement marqué par un dāgeš dur dans la 2 ème radicale signale cette assimilation. Cette règle concerne נפל «tomber» י פּ ל yinpol Qal yiqtol נ פּ ל ninpal Nifʿal qatal et participe ה פּ יל hinpîl Hifʿil à toutes les formes ה פּ ל hunpal Hofʿal à toutes les formes Cette assimilation ne se produit pas lorsque la deuxième radicale est une gutturale et parfois lorsque le verbe est en pause. Dans la plupart des cas, le נ tombe au Qal impératif et infinitif construit. Racine נגשׁ «s'approcher» נתן «donner» נפל «tomber» נ פ ל תּ ן גּ שׁ sg. Qal impératif 2.m ת De plus, l'infinitif construit Qal est souvent muni d'une désinence féminine DEUX RACINES PARTICULIÈRES «PRENDRE» לקח.פ נ se comporte comme un לקח Le verbe גּ שׁ ת ק ה ת : cst. Qal infinitif ק ח : général) Qal impératif (en י קּ ח : yiqtol Qal En outre, ce verbe a une forme passive du Qal qatal et yiqtol : י קּ ח / ל קּ ח «être pris».
UniGe fiche de grammaire hébraïque 24 «DONNER» נתן En plus des règles des,פ נ le verbe נתן assimile son ן final au ת de l'afformante. נ ת תּ ם : pl. Ainsi, Qal qatal 2 m. Attention Qal qatal 2 m.sg. : נ ת תּ ה au lieu de נ ת תּ (le ה est orthographique) תּ ת : cst. Qal inf. ת final s'assimile à la désinence féminine ן A l'infinitif construit, le י תּ ן yiqtol Signalons encore la vocalisation i-é du Qal לקח + פ נ VERBES : s'approcher נגשׁ conjugaison de type qatal gaison de type yiqtol impératif Qal Nifʿal Hifʿil Hofʿal Qal Nifʿal Hifʿil Hofʿal י גּ שׁ י גּ ישׁ י נּ ג שׁ י גּ שׁ sg. 3.m 3.m sg. ה גּ שׁ ה גּ ישׁ נ גּ שׁ נ ג שׁ conju- תּ גּ שׁ תּ גּ ישׁ תּ נּ ג שׁ תּ גּ שׁ sg. 3.f ה גּ שׁ ה ה גּ ישׁ ה נ גּ שׁ ה נ ג שׁ ה sg. 3.f תּ גּ שׁ תּ גּ ישׁ תּ נּ ג שׁ תּ גּ שׁ sg. 2.m ה גּ שׁ תּ ה גּ שׁ תּ נ גּ שׁ תּ נ ג שׁ תּ sg. 2.m תּ גּ שׁ י תּ גּ ישׁ י תּ נּ ג שׁ י תּ גּ שׁ י sg. 2.f ה גּ שׁ תּ ה גּ שׁ תּ נ גּ שׁ תּ נ ג שׁ תּ sg. 2.f א גּ שׁ א גּ ישׁ א נּ ג שׁ א גּ שׁ sg. 1.c ה גּ שׁ תּ י ה גּ שׁ תּ י נ גּ שׁ תּ י נ ג שׁ תּ י sg. 1.c י גּ שׁוּ י גּ ישׁוּ י נּ ג שׁוּ י גּ שׁוּ pl. 3.m ה גּ שׁוּ ה גּ ישׁוּ נ גּ שׁוּ נ ג שׁוּ pl. 3.c תּ גּ שׁ נ ה תּ גּ שׁ נ ה תּ נּ ג שׁ נ ה תּ גּ שׁ נ ה pl. 3.f ה גּ שׁ תּ ם ה גּ שׁ תּ ם נ גּ שׁ תּ ם נ ג שׁ תּ ם pl. 2.m תּ גּ שׁוּ תּ גּ ישׁוּ תּ נּ ג שׁוּ תּ גּ שׁוּ pl. 2.m ה גּ שׁ תּ ן ה גּ שׁ תּ ן נ גּ שׁ תּ ן נ ג שׁ תּ ן pl. 2.f תּ גּ שׁ נ ה תּ גּ שׁ נ ה תּ נּ ג שׁ נ ה תּ גּ שׁ נ ה pl. 2.f ה גּ שׁ נוּ ה גּ שׁ נוּ נ גּ שׁ נוּ נ ג שׁ נוּ pl. 1.c נ גּ שׁ נ גּ ישׁ נ נּ ג שׁ נ גּ שׁ pl. 1.c ה גּ שׁ ה גּ ישׁ ה נּ ג שׁ גּ שׁ ת cst. 2.m sg. ה גּ שׁ ה נּ ג שׁ גּ שׁ infinitif ה גּ שׁ ה גּ שׁ ה נּ ג שׁ נ גוֹשׁ abs. ה גּ ישׁ י ה נּ ג שׁ י גּ שׁ י sg. 2.f מ גּ ישׁ נ גּ שׁ נ ג שׁ act. 2.m pl. ה גּ ישׁוּ ה נּ ג שׁוּ גּ שׁוּ participe מ גּ שׁ pass. ה גּ שׁ נ ה ה נּ ג שׁ נ ה גּ שׁ נ ה pl. 2.f
UniGe fiche de grammaire hébraïque 25 הל ך & פ וי 33. LES VERBES En fait il s'agit de deux catégories légèrement différentes, qui sont traitées ensembles de par leurs פ ו est primitif) sont assez rares. Plus nombreux, les י (dont le פ י «vrai» influences mutuelles. Les commençaient à l'origine par un ו qui notamment au Qal qatal a disparu au profit d'un י (dans les dictionnaires ils sont toujours cités avec 1 ère radicale.(י Ce ו primitif réapparaît dans certaines formes. L'essentiel en bref Au Qal qatal, à toutes les formes intensives, ces verbes fonctionnent comme des verbes forts (avec 1 ère radicale.(י Au Qal yiqtol le י tombe le plus souvent. La plupart de ces verbes sont des anciens Hofʿal. originel réapparaît au Nifʿal, Hifʿil et ו ce qui fait que ce,פ ו פ ו LES Le ו primitif est devenu un י lorsqu'il se trouve au début de la forme : au qatal du Qal, Piʿel et Puʿal. Par analogie c'est également le cas aux autres formes intensives (Piʿel, Puʿal et Hitpaʿel). Dans tous.(י ces cas le verbe fonctionne comme un verbe fort (avec première radicale Au Qal yiqtol, impératif et infinitif, la première radicale disparaît complètement (la vocalisation de la préformante est alors serê). שׁ ב : sg. imp. 2 m. תּ שׁ ב : sg. yiqtol 2 m. & 3 f. ישׁב דּ ע : sg. imp. 2 m. תּ ד ע : sg. yiqtol 2 m. & 3 f. ידע : gutturale Avec 3 ème Cependant, certains verbes n'ont pas cette particularité, au Qal yiqtol, ils fonctionnent comme de «vrai» י ר א. פ י ( craindre) est le plus connu d'entre eux. י ר א : sg. imp. 2 m. י יר א : sg. yiqtol 3 m. ירא ת l'infinitif construit Qal est le plus souvent muni d'une désinence féminine פ נ Comme chez le שׁ ב ת segolée): (vocalisation Aux modes Nifʿal, Hifʿil et Hofʿal le ו primitif réapparaît sous forme de mater lectionis ( vocalisation o ou u), à tous les temps. Notons qu'au Nifʿal yiqtol, impératif et infinitif, à cause du redoublement, le ו est conservé comme consonne. הוֹשׁ יב : sg. Hifʿil qatal 3 m. נוֹשׁ ב תּ י : sg. Nifʿal qatal 1 *ha+w hô *na+w nô mais : Nifʿal yiqtol 3 m. sg. : י שׁ ב *yan+w yiwwa.פ ו ( aller) fonctionne, au Qal et Hifʿil, comme un הל ך Le verbe Le verbe יכל ( pouvoir) a une formation particulière Qal yiqtol. יוּכ ל : Hofʿal En effet, il se présente comme un
UniGe fiche de grammaire hébraïque 26 פ י "VRAI" LES ( יטב Cette catégorie de verbe est moins fréquente que la précédente. La racine la plus connue est être bon). Cette classe de verbe n'est attestée qu'au Qal et au Hifʿil. Le י primitif se maintient dans toutes les formes. Au Qal yiqtol et au Hifʿil (en fait quand il n'est pas en tête de forme) le י se contracte avec la voyelle de la préformante et devient mater lectionis. י יט ב : sg. Qal yiqtol 3 m. יטב *ha+y hé ה יט יב : sg. Hifʿil qatal 3 m. יטב צ AVEC DEUXIÈME RADICALE פ וי LES De rares verbes catalogués פ וי se comportent comme des פ נ (assimilation de la première radicale en.צ syllabe fermée, avec redoublement de la deuxième radicale). Ils ont tous une deuxième radicale א צ ק : sg. ( verser) est le plus courant d'entre eux. Qal yiqtol 1 יצק Attention יצא ( sortir) fonctionne comme un פ ו normal.
UniGe fiche de grammaire hébraïque 27 פ ו VERBES פ י VERBES conjugaison de type qatal : savoir ישׁב : être bon יטב Qal Nifʿal Hifʿil Hofʿal Qal Hifʿil sg. 3.m י שׁ ב נוֹשׁ ב הוֹשׁ יב הוּשׁ ב י ט ב ה יט יב sg. 3.f י שׁ ב ה נוֹשׁ ב ה הוֹשׁ יב ה הוּשׁ ב ה י ט ב ה ה יט יב ה sg. 2.m י שׁ ב תּ נוֹשׁ ב תּ הוֹשׁ ב תּ הוּשׁ ב תּ י ט ב תּ ה יט ב תּ ה יט ב תּ י ט ב תּ הוּשׁ ב תּ הוֹשׁ ב תּ נוֹשׁ ב תּ י שׁ ב תּ sg. 2.f ה יט ב תּ י י ט ב תּ י הוּשׁ ב תּ י הוֹשׁ ב תּ י נוֹשׁ ב תּ י י שׁ ב תּ י sg. 1.c ה יט יבוּ י ט בוּ הוּשׁ בוּ הוֹשׁ יבוּ נוֹשׁ בוּ י שׁ בוּ pl. 3.c ה יט ב תּ ם י ט ב תּ ם הוּשׁ ב תּ ם הוֹשׁ ב תּ ם נוֹשׁ ב תּ ם י שׁ ב תּ ם pl. 2.m ה יט ב תּ ן י ט ב תּ ן הוּשׁ ב תּ ן הוֹשׁ ב תּ ן נוֹשׁ ב תּ ן י שׁ ב תּ ן pl. 2.f ה יט ב נוּ י ט ב נוּ הוּשׁ ב נוּ הוֹשׁ ב נוּ נוֹשׁ ב נוּ י שׁ ב נוּ pl. 1.c conjugaison de type yiqtol י יט יב י יט ב יוּשׁ ב יוֹשׁ יב י שׁ ב י שׁ ב sg. 3.m תּ יט יב תּ יט ב תּוּשׁ ב תּוֹשׁ יב תּ שׁ ב תּ שׁ ב sg. 3.f תּ יט יב תּ יט ב תּוּשׁ ב תּוֹשׁ יב תּ שׁ ב תּ שׁ ב sg. 2.m sg. 2.f תּ שׁ ב י תּ שׁ ב י תּוֹשׁ יב י תּוּשׁ ב י תּ יט ב י תּ יט יב י sg. 1.c א שׁ ב א שׁ ב אוֹשׁ יב אוּשׁ ב א יט ב א יט יב pl. 3.m י שׁ בוּ י שׁ בוּ יוֹשׁ יבוּ יוּשׁ בוּ י יט בוּ י יט יבוּ pl. 3.f תּ יט ב נ ה תּ יט ב נ ה תּוּשׁ ב נ ה תּוֹשׁ ב נ ה תּ שׁ ב נ ה תּ שׁ ב נ ה pl. 2.m תּ שׁ בוּ תּ שׁ בוּ תּוֹשׁ יבוּ תּוּשׁ בוּ תּ יט בוּ תּ יט יבוּ pl. 2.f תּ יט ב נ ה תּ יט ב נ ה תּוּשׁ ב נ ה תּוֹשׁ ב נ ה תּ שׁ ב נ ה תּ שׁ ב נ ה pl. 1.c נ שׁ ב נ שׁ ב נוֹשׁ יב נוּשׁ ב נ יט ב נ יט יב impératif sg. 2.m שׁ ב ה שׁ ב הוֹשׁ ב י ט ב ה יט ב sg. 2.f שׁ ב י ה שׁ ב י הוֹשׁ יב י י ט ב י ה יט יב י pl. 2.m שׁ בוּ ה שׁ בוּ הוֹשׁ יבוּ י ט בוּ ה יט יבוּ pl. 2.f הוֹשׁ ב נ ה ה שׁ ב נ ה שׁ ב נ ה ה יט ב נ ה י ט ב נ ה infinitif cst. שׁ ב ת ה שׁ ב הוֹשׁ יב י ט ב ה יט יב abs. י שׁוֹב ה שׁ ב הוֹשׁ ב י טוֹב ה יט ב participe act. י שׁ ב נוֹשׁ ב מוֹשׁ יב מ יט יב pass. מוּשׁ ב