LE VERBE 22. LES CONJUGAISONS

Transcription

1 UniGe fiche de grammaire hébraïque 11 LE VERBE 22. LES CONJUGAISONS Il existe trois conjugaisons en hébreu. La conjugaison de type qatal (conjugaison à afformante uniquement), la conjugaison de type yiqtol (conjugaison à préformante) et l'impératif. Conjugaison de type qatal Conjugaison de type yiqtol Impératif י םםם םםם sg. 3.m תּ םםם םםם ה sg. 3.f םםם תּ םםם םםם תּ sg. 2.m םםם י תּ םםם י םםם תּ sg. 2.f א םםם םםם תּ י sg. 1 m.+f. י םםם וּ םםם וּ תּ םםם נ ה םםם וּ pl. 3.f םםם וּ תּ םםם וּ םםם תּ ם pl. 2.m םםם נ ה תּ םםם נ ה םםם תּ ן pl. 2.f נ םםם םםם נוּ pl. 1 m.+f. 23. LES MODES Forme Simple Tolératif Intensif / Factitif Causatif Mode Qal Nifʿal Piʿel Puʿal Hitpaʿel Hifʿil Hofʿal Sens actif réfléchi, passif, tolératif Exemple «voir» «apparaître» «être vu» «se laisser voir» Caractéristiques actif «observer» passif «être observé» réfléchi «s'observer mutuellement» causatif actif «montrer» (faire voir) ה préfixe הת préfixe נ préfixe redoublement de la 2è me radicale dāgeš causatif passif «être montré» ה ק ט ל ה ק ט יל ה ת ק טּ ל ק טּ ל ק טּ ל נ ק ט ל ק ט ן כּ ב ד ק ט ל 3m.sg. Qatal, י ק ט ל י ק ט יל י ת ק טּ ל י ק טּ ל י ק טּ ל י קּ ט ל י ק ט ן י כ בּ ד י ק ט ל 3m.sg. Yiqtol, ה ק ט ל ה ת ק טּ ל ק טּ ל ה קּ ט ל כּ ב ד ק ת ל Impératif

2 UniGe fiche de grammaire hébraïque LE QAL qatal yiqtol impératif inf. cst. inf. abs. part. actif part. passif Pour les verbes exprimant une action Pour les verbes d'état ou exprimant une qualité 3.m sg. ק ט ל ā-a י ק ט ל i-o ק ט ל e o- ק טוֹל ā-ô ק ט ל o-e ק טוּל ā-û 2.m sg. ק ט ל תּ e תּ ק ט ל ק ט ל o- ק ט לוּ י ק ט לוּ 3.m sg. כּ ב ד ā-e י כ בּ ד i-a כּ ב ד e a- כּ ב ד ā-e 2.m sg. כּ ב ד תּ e תּ כ בּ ד כּ ב ד a- כּ ב דוּ י כ בּ דוּ 3 m. sg. ק ט ן ā-o ק ט ן ā-o נ Conjugaison de type qatal & participe : préfixe 25. LE NIFʿAL Conjugaison de type yiqtol : le נ est assimilé et engendre le redoublement de la 1ère radicale dāgeš. Vocalisation «i» de la préformante. Impératif et infinitif (forme identique) : préfixe ה et redoublement de la 1ère radicale. 3.m sg. נ ק ט ל i-a י קּ ט ל i-ā-e כּ בוֹד i-ā-o נ ק ט ל i-ā 2.m sg. נ ק ט ל תּ תּ קּ ט ל ה קּ ט ל i-ā-e נ ק ט לוּ י קּ ט לוּ 26. LES MODES INTENSIFS (PIʿEL, PUʿAL, HITPAʿEL) Redoublement de la deuxième radicale. Lorsque ce redoublement n'est pas marqué par un dāgeš dur (avec les gutturales et,ר parfois lorsque la deuxième radicale est vocalisée par un š e waʾ) la voyelle précédente peut être allongée ou non (dans ce dernier cas on parle de redoublement virtuel). Sous la préformante Piʿ el et Pu ʿ al on trouve un š e waʾ audible.

3 UniGe fiche de grammaire hébraïque 13 Le hitpa'el présente un préfixe ת.ה Lorqu'il y a préformante le ה disparaît..(מ ת : (hitpaʿel מ Les participes prennent un préfixe Piʿel sg. 3.m ק טּ ל i-e י ק טּ ל e -a-e ק טּ ל a-o מ ק טּ ל e -a-e 2.m sg. ק טּ ל תּ i-a תּ ק טּ ל ק טּ ל a-e ק טּ לוּ י ק טּ לוּ Puʿal sg. 3.m ק טּ ל u-a י ק טּ ל e -u-a ק טּ ל u-o מ ק טּ ל e -u-ā sg. 2.m ק טּ ל תּ תּ ק טּ ל ק טּ לוּ י ק טּ לוּ Hitpaʿel 3.m sg. ה ת ק טּ ל i-a-e י ת ק טּ ל i-a-e ה ת ק טּ ל i-a-e מ ת ק טּ ל i-a-e 2.m sg. ה ת ק טּ ל תּ תּ ת ק טּ ל ה ת ק טּ ל i-a-e ה ת ק טּ לוּ י ת ק טּ לוּ 27. LES MODES CAUSATIFS (HIFʿIL, HOFʿAL) Hifʿ il et Hofʿ al : Préfixe ה dans la conjugaison de type qatal, à l'impératif et aux infinitifs. Le ה tombe dans la conjugaison de type yiqtol..מ Les participes prennent un préfixe Hifʿ il, conjugaison de type qatal : vocalisation ḥîræq du préfixe ה et voyelle longue ḥîræq magnum de la deuxième radicale םם ים.ה Avec les afformantes commençant par une consonne la vocalisation de la 2ème radicale est pataḥ. Hifʿ il, conj. préformantes, imp, inf, et part, la préformante (ou le préfixe ה ou (מ est vocalisée pataḥ et.י םם ים la deuxième radicale présente un ḥîræq magnum.י םם ם Jussif hifʿ il, réduction du ḥîræq magnum en ṣerê Hofʿ al à toutes les conjugaisons le préfixe ה) ou (מ ou la préformante sont vocalisés soit par un qāmæṣ ḥāṭûp ou par un qibbûṣ. Hifʿil 3.m sg. ה ק ט יל i-î י ק ט יל a-î ה ק ט ל a-e מ ק ט יל a-î 2.m sg. ה ק ט ל תּ i-a ה ק ט ל תּ ק ט יל a-e י ק ט ילוּ i-î ה ק ט ילוּ Hofʿal 3.m sg. ה ק ט ל å-a י ק ט ל å-a u-a u-a å-e ה ק ט ל u-e å-ā מ ק ט ל תּ ק ט ל ה ק ט ל תּ sg. 2.m י ק ט לוּ ה ק ט לוּ

4 UniGe fiche de grammaire hébraïque 14 LE ן ÉNERGIQUE 28. QUELQUES PARTICULARITÉS DE LA CONJUGAISON DE TYPE YIQTOL Cette particularité s'explique par l'existence d'une ancienne forme énergique à préformante se.נ terminant en,נ י sg. énergique apparaît dans la conjugaison de type yiqtol, seulement devant les suffixes 1 נ Le 2 m. sg. i3, ך f. sg. i3,ה m. sg. הוּ le plus souvent lorsque la forme est en pause. Ce נ s'insère entre le suffixe et la forme ce qui suppose des assimilations. nî yiqṭ e l + n + י ק ט ל נ י kā yiqṭ e l + n + י ק ט ל ךּ hā yiqṭ e l + n + י ק ט ל נּ ה hû yiqṭ e l + n + י ק ט ל נּוּ assimilation du nûn assimilation du heʾ Donc, le נ énergique s'assimile devant les suffixes 1 sg. et 2 m. sg. (d'où le dāgeš) et provoque l'assimilation du ה des suffixes 3 sg. (c'est les seuls cas où ce nûn apparaît). Attention à ne pas confondre י ק ט ל נוּ «il le tuera» et י ק ט ל נוּ «il nous tuera». LE ן PARAGOGIQUE Cette particularité est la trace d'une ancienne forme. On la trouve souvent dans des textes «archaïsants». Le nûn paragogique apparaît dans la conjugaison de type yiqtol. Il se place après les formes se terminant par ḥîræq magnum (2 f. sg.) ou par šûræq (2 et 3 m. pl.). Ce nûn paragogique (= «ajouté») n'a plus aucune fonction. Il est toujours tonique. exemple : תּ אמ רוּן ( «vous direz») LE ה COHORTATIF Un heʾ cohortatif peut être placé à la fin de la première personne (sg. ou pl.) de la conjugaison de type yiqtol (yiqtol long). Comme le jussif, cette forme indique alors une auto exhortation. exemples : א ק ט ל ה ( «que je tue» ou «je veux tuer») ; נ ק ט ל ה ( «nous voulons tuer»)..(םםה ou םם הּ) sg. Attention, ne pas confondre le heʾ cohortatif avec le suffixe de la 3 f. LE ה ADHORTATIF Un heʾ adhortatif apparaît à l'impératif masculin singulierpour le renforcer. exemple : ק ט ל ה ק ט ל adhortatif (attention au qāmæṣ ḥāṭûp)

5 UniGe fiche de grammaire hébraïque 15 conjugaison de type qatal 29. LE VERBE FORT : tuer קטל Qal Nifʿal Piʿel Puʿal Hitpaʿel Hifʿil Hofʿal ה ק ט ל ה ק ט ל ה ק ט יל ה ת ק טּ ל ק טּ ל ק טּ ל נ ק ט ל כּ ב ד ק ט ל sg. 3.m ה ק ט ל ה ה ק ט ל ה ה ק ט יל ה ה ת ק טּ ל ה ק טּ ל ה ק טּ ל ה נ ק ט ל ה כּ ב ד ה ק ט ל ה sg. 3.f ה ק ט ל תּ ה ק ט ל תּ ה ק ט ל תּ ה ת ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ נ ק ט ל תּ כּ ב ד תּ ק ט ל תּ sg. 2.m ה ק ט ל תּ ה ק ט ל תּ ה ק ט ל תּ ה ת ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ נ ק ט ל תּ כּ ב ד תּ ק ט ל תּ sg. 2.f ה ק ט ל תּ י ה ק ט ל תּ י ה ק ט ל תּ י ה ת ק טּ ל תּ י ק טּ ל תּ י ק טּ ל תּ י נ ק ט ל תּ י כּ ב ד תּ י ק ט ל תּ י sg. 1.c ה ק ט לוּ ה ק ט לוּ ה ק ט ילוּ ה ת ק טּ לוּ ק טּ לוּ ק טּ לוּ נ ק ט לוּ כּ ב דוּ ק ט לוּ pl. 3.c ה ק ט ל תּ ם ה ק ט ל תּ ם ה ק ט ל תּ ם ה ת ק טּ ל תּ ם ק טּ ל תּ ם ק טּ ל תּ ם נ ק ט ל תּ ם כּ ב ד תּ ם ק ט ל תּ ם pl. 2.m ה ק ט ל תּ ן ה ק ט ל תּ ן ה ק ט ל תּ ן ה ת ק טּ ל תּ ן ק טּ ל תּ ן ק טּ ל תּ ן נ ק ט ל תּ ן כּ ב ד תּ ן ק ט ל תּ ן pl. 2.f ה ק ט ל נוּ ה ק ט ל נוּ ה ק ט ל נוּ ה ת ק טּ ל נוּ ק טּ ל נוּ ק טּ ל נוּ נ ק ט ל נוּ כּ ב ד נוּ ק ט ל נוּ pl. 1.c י ק ט ל י ק ט ל י ק ט יל י ת ק טּ ל י ק טּ ל י ק טּ ל י קּ ט ל י כ בּ ד י ק ט ל sg. 3.m תּ ק ט ל תּ ק ט ל תּ ק ט יל תּ ת ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ קּ ט ל תּ כ בּ ד תּ ק ט ל sg. 3.f תּ ק ט ל תּ ק ט ל תּ ק ט יל תּ ת ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ ק טּ ל תּ קּ ט ל תּ כ בּ ד תּ ק ט ל sg. 2.m תּ ק ט ל י תּ ק ט ל י תּ ק ט יל י תּ ת ק טּ ל י תּ ק טּ ל י תּ ק טּ ל י תּ קּ ט ל י תּ כ בּ ד י תּ ק ט ל י sg. 2.f א ק ט ל א ק ט ל א ק ט יל א ת ק טּ ל א ק טּ ל א ק טּ ל א קּ ט ל א כ בּ ד א ק ט ל sg. 1.c י ק ט לוּ י ק ט לוּ י ק ט ילוּ י ת ק טּ לוּ י ק טּ לוּ י ק טּ לוּ י קּ ט לוּ י כ בּ דוּ י ק ט לוּ תּ ק ט ל נ ה תּ ק ט ל נ ה תּ ק ט ל נ ה תּ ת ק טּ ל נ ה תּ ק טּ ל נ ה תּ ק טּ ל נ ה תּ קּ ט ל נ ה תּ כ בּ ד נ ה תּ ק ט ל נ ה pl. 3.f תּ ק ט לוּ תּ ק ט לוּ תּ ק ט ילוּ תּ ת ק טּ לוּ תּ ק טּ לוּ תּ ק טּ לוּ תּ קּ ט לוּ תּ כ בּ דוּ תּ ק ט לוּ pl. 2.m תּ ק ט ל נ ה תּ ק ט ל נ ה תּ ק ט ל נ ה תּ ת ק טּ ל נ ה תּ ק טּ ל נ ה תּ ק טּ ל נ ה תּ קּ ט ל נ ה תּ כ בּ ד נ ה תּ ק ט ל נ ה pl. 2.f נ ק ט ל נ ק ט ל נ ק ט יל נ ת ק טּ ל נ ק טּ ל נ ק טּ ל נ קּ ט ל נ כ בּ ד נ ק ט ל pl. 1.c ה ק ט ל ה ת ק טּ ל ק טּ ל ה קּ ט ל כּ ב ד ק ט ל sg. 2.m ה ק ט יל י ה ת ק טּ ל י ק טּ ל י ה קּ ט ל י כּ ב ד י ק ט ל י sg. 2.f ה ק ט ילוּ ה ת ק טּ לוּ ק טּ לוּ ה קּ ט לוּ כּ ב דוּ ק ט לוּ pl. 2.m ה ק ט ל נ ה ה ת ק טּ ל נ ה ק טּ ל נ ה ה קּ ט ל נ ה כּ ב ד נ ה ק ט ל נ ה pl. 2.f ה ק ט יל ה ת ק טּ ל ק טּ ל ה קּ ט ל כּ ב ד ק ט ל cst. ה ק ט ל ה ק ט ל ה ק ט ל ה ת ק טּ ל ק טּ ל ק טּ ל ה קּ ט ל כּ בוֹד ק טוֹל abs. מ ק ט יל מ ת ק טּ ל מ ק טּ ל נ ק ט ל כּ ב ד ק ט ל.m act. מ ק ט יל ה מ ת ק טּ ל ה מ ק טּ ל ה נ ק ט ל ה כּ ב ד ה ק ט ל ה.f act. מ ק ט ל ת מ ת ק טּ ל ת מ ק טּ ל ת נ ק ט ל ת ק ט ל ת.f act. מ ק ט ל מ ק ט ל מ ק טּ ל ק טוּל.m pass. מ ק ט ל ה מ ק ט ל ה מ ק טּ ל ה ק טוּל ה.f pass. מ ק ט ל ת מ ק ט ל ת מ ק טּ ל ת.f pass. conjugaison de type yiqtol impératif infinitif participe